1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:24,160 --> 00:00:26,240 ‫בוקר טוב. קצת אחרי שש עכשיו.‬ 4 00:00:26,840 --> 00:00:28,480 ‫יום ראשון, ה-11 ביולי,‬ 5 00:00:29,360 --> 00:00:33,160 ‫תאריך שיירשם בהיסטוריה‬ ‫כיום בו אנגליה שיחקה נגד איטליה‬ 6 00:00:33,160 --> 00:00:36,400 ‫בגמר אליפות אירופה.‬ 7 00:00:37,480 --> 00:00:40,000 ‫מיליוני אוהדי אנגליה מתעוררים הבוקר‬ 8 00:00:40,000 --> 00:00:42,640 ‫בתקווה שסוף סוף‬ 9 00:00:42,640 --> 00:00:47,520 ‫נבחרת הגברים‬ ‫תניף גביע חשוב ראשון מאז 1966.‬ 10 00:00:47,520 --> 00:00:51,280 ‫...כשהקהל מחכה לסוף‬ ‫ושריקת הסיום במרחק שניות בלבד,‬ 11 00:00:51,280 --> 00:00:54,360 ‫אנגליה משיגה את הכדור בהתקפה,‬ ‫והרסט פורץ לבד.‬ 12 00:00:54,880 --> 00:00:57,000 ‫הקהל על המגרש! הם חושבים שנגמר!‬ 13 00:00:57,520 --> 00:00:59,880 ‫עכשיו נגמר! זה הרביעי!‬ 14 00:00:59,880 --> 00:01:01,440 ‫- אנגליה 4 - מערב גרמניה 2 -‬ 15 00:01:02,520 --> 00:01:05,200 ‫בובי מור מקבל את הגביע מהמלכה,‬ 16 00:01:05,200 --> 00:01:08,200 ‫סמל הזהב של העליונות הבינלאומית.‬ 17 00:01:09,080 --> 00:01:15,080 ‫זכינו בגביע!‬ 18 00:01:15,080 --> 00:01:18,920 ‫אחרי המתנה ארוכה,‬ ‫אנגליה עלתה סוף סוף לגמר,‬ 19 00:01:18,920 --> 00:01:21,520 ‫והוא בבית, כאן בוומבלי.‬ 20 00:01:21,520 --> 00:01:25,680 ‫ומבלי הוא אצטדיון הכדורגל המפורסם בעולם.‬ 21 00:01:25,680 --> 00:01:27,960 ‫זה הבית של הכדורגל, נקודה.‬ 22 00:01:27,960 --> 00:01:31,880 ‫החשיבות של ומבלי כאצטדיון, כמקום היסטורי,‬ 23 00:01:31,880 --> 00:01:34,760 ‫כמקום מיתולוגי‬ ‫שחובה להגיע אליו פעם אחת לפחות.‬ 24 00:01:34,760 --> 00:01:37,320 ‫עיני העולם היו על ומבלי.‬ 25 00:01:37,320 --> 00:01:41,280 ‫היה חשוב מאוד שהכול יהיה מושלם.‬ 26 00:01:41,280 --> 00:01:44,920 ‫סוף סוף, בימי חיי, אנגליה בגמר חשוב.‬ 27 00:01:44,920 --> 00:01:46,600 ‫הוא חוזר הביתה!‬ 28 00:01:46,600 --> 00:01:49,040 ‫- ראיתי את זה היום‬ ‫הוא חוזר הביתה -‬ 29 00:01:49,040 --> 00:01:51,800 ‫היה מין גל שמחה שכל המדינה חוותה.‬ 30 00:01:51,800 --> 00:01:53,320 ‫אנגליה!‬ 31 00:01:53,320 --> 00:01:57,800 ‫הייתה לנו נבחרת נהדרת,‬ ‫צעירה, מחויבת, כשרונית,‬ 32 00:01:57,800 --> 00:02:00,840 ‫והאומה נסחפה אחריה.‬ 33 00:02:00,840 --> 00:02:02,600 ‫קדימה, אנגליה!‬ 34 00:02:02,600 --> 00:02:05,120 ‫אני מאמין שהוא חוזר הביתה. כולנו מאמינים.‬ 35 00:02:05,120 --> 00:02:07,600 ‫אנחנו עומדים ליצור היסטוריה.‬ 36 00:02:07,600 --> 00:02:08,800 ‫אלוהים. אנחנו נזכה.‬ 37 00:02:08,800 --> 00:02:10,920 ‫אנחנו נזכה ביורו,‬ 38 00:02:10,920 --> 00:02:13,880 ‫וזה יהיה בוומבלי, בבית.‬ 39 00:02:13,880 --> 00:02:17,320 ‫זה ממש והשקט והרוגע שלפני הסערה.‬ 40 00:02:17,840 --> 00:02:21,760 ‫בבקשה. הנה ההזמנה למסיבה של חייך.‬ 41 00:02:21,760 --> 00:02:24,320 ‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬ 42 00:02:24,320 --> 00:02:26,640 ‫אנשים... השתחררו.‬ 43 00:02:27,520 --> 00:02:29,280 ‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬ 44 00:02:29,280 --> 00:02:31,480 ‫בואו נדפוק את הראש. אתם מבינים אותי?‬ 45 00:02:32,960 --> 00:02:35,840 ‫הם מטפסים על עמודי תאורה, על רמזורים,‬ 46 00:02:35,840 --> 00:02:37,280 ‫והמצב מסלים.‬ 47 00:02:37,280 --> 00:02:40,000 ‫הכול היה זכוכיות.‬ 48 00:02:41,000 --> 00:02:44,680 ‫זכוכית שבורה בכל מקום.‬ ‫זה היה כמו להיכנס ל"מלחמת העולמות".‬ 49 00:02:47,600 --> 00:02:48,920 ‫- זה מתחיל בכל מקום -‬ 50 00:02:49,760 --> 00:02:53,760 ‫אנשים שתו הרבה, עשו הרבה קוקאין.‬ 51 00:02:56,800 --> 00:02:59,840 ‫יש כאן אלפי אנשים בלי כרטיסים.‬ 52 00:02:59,840 --> 00:03:03,600 ‫זה פשוט יוצר פצצה שמוכנה להתפוצץ.‬ 53 00:03:07,320 --> 00:03:09,960 ‫הדבר הבא שאני שומע ברדיו הוא "פריצה".‬ 54 00:03:11,520 --> 00:03:13,560 ‫הדבר החשוב היחיד היה להיכנס למשחק.‬ 55 00:03:13,560 --> 00:03:14,800 ‫הם תוקפים אותנו.‬ 56 00:03:17,880 --> 00:03:20,680 ‫היינו במיעוט. והרגשתי את זה.‬ 57 00:03:23,400 --> 00:03:27,520 ‫זה המשחק הכי גדול בכדורגל האנגלי‬ ‫זה 55 שנה,‬ 58 00:03:28,160 --> 00:03:30,120 ‫ואנחנו על סף אסון.‬ 59 00:03:30,720 --> 00:03:32,000 ‫איך לעזאזל זה קרה?‬ 60 00:03:33,320 --> 00:03:34,200 ‫מה לעזאזל?‬ 61 00:03:34,200 --> 00:03:41,280 ‫- גמר היורו: ההסתערות על ומבלי -‬ 62 00:03:43,800 --> 00:03:46,200 ‫תראו את זה, סקיי ספורט.‬ 63 00:03:47,160 --> 00:03:49,600 ‫אני חם. כן. קדימה.‬ 64 00:03:49,600 --> 00:03:51,440 {\an8}‫זו הייתה נבחרת אנגליה...‬ 65 00:03:51,440 --> 00:03:52,520 {\an8}‫- דארן לואיס‬ ‫שדר -‬ 66 00:03:52,520 --> 00:03:55,480 {\an8}‫ששיקפה את המדינה.‬ 67 00:03:55,480 --> 00:03:58,200 ‫איזו יריבות? ארסנל-טוטנהאם. אתם מבינים?‬ 68 00:03:58,200 --> 00:03:59,160 ‫אין יריבויות.‬ 69 00:03:59,840 --> 00:04:00,920 ‫תראו את זה. ואו.‬ 70 00:04:00,920 --> 00:04:03,320 ‫התרגשתי מהאחדות הזאת.‬ 71 00:04:03,320 --> 00:04:06,440 ‫וזה לא היה קשור רק לעובדה‬ 72 00:04:06,440 --> 00:04:09,400 ‫שיש מספר לא מבוטל של שחקנים שחורים בקבוצה.‬ 73 00:04:09,400 --> 00:04:10,960 ‫פיליפס עם הכדור.‬ 74 00:04:10,960 --> 00:04:13,240 ‫הוא עבר מגן אחד ואז עוד אחד.‬ 75 00:04:13,920 --> 00:04:16,040 ‫ומוסר לסטרלינג!‬ 76 00:04:19,160 --> 00:04:21,480 ‫זו העובדה שהם היו צעירים, מלאי חיים,‬ 77 00:04:21,480 --> 00:04:23,600 ‫הם היו מחוברים לקהילות שלהם.‬ 78 00:04:23,600 --> 00:04:26,560 ‫הם היו חבורה של אנשים שצעירים‬ 79 00:04:26,560 --> 00:04:29,000 ‫יכלו להתחבר אליהם, גברים ונשים.‬ 80 00:04:29,000 --> 00:04:32,320 ‫אנגליה מנצחת את הבית שלה מבלי לספוג שער.‬ 81 00:04:32,880 --> 00:04:34,080 ‫היינו בכושר נהדר.‬ 82 00:04:34,920 --> 00:04:39,240 ‫בין הכובשים לנבחרת‬ ‫היו סטרלינג, סאקה והארי קיין.‬ 83 00:04:39,240 --> 00:04:43,280 ‫הביטחון היה כל כך גבוה שזאת תהיה השנה.‬ 84 00:04:43,280 --> 00:04:46,800 ‫שו עם הכדור. הוא מוסר לגריליש.‬ 85 00:04:47,720 --> 00:04:49,480 ‫הארי קיין!‬ 86 00:04:51,000 --> 00:04:53,600 ‫אנגליה שתיים, גרמניה אפס!‬ 87 00:04:53,600 --> 00:04:58,080 ‫ניצחנו את גרמניה. ואז היה את חצי הגמר.‬ 88 00:04:58,080 --> 00:05:00,800 ‫אנגליה קיבלה פנדל בהארכה‬ 89 00:05:00,800 --> 00:05:03,000 ‫שעשוי להעלות אותה לגמר.‬ 90 00:05:15,320 --> 00:05:16,680 ‫זו הייתה ההזדמנות שלהם.‬ 91 00:05:17,520 --> 00:05:19,800 ‫הקללה סוף סוף הוסרה!‬ 92 00:05:21,560 --> 00:05:26,680 ‫אנגליה עלתה‬ ‫לגמר החשוב הראשון שלה מאז 1966.‬ 93 00:05:37,880 --> 00:05:41,000 ‫- 12 שעות לבעיטת הפתיחה -‬ 94 00:05:43,280 --> 00:05:44,120 ‫- אנגליה -‬ 95 00:05:44,120 --> 00:05:46,760 ‫- אסקס -‬ 96 00:05:48,560 --> 00:05:50,360 ‫"ידיים‬ 97 00:05:52,560 --> 00:05:54,440 ‫"ידיים נוגעות‬ 98 00:05:56,160 --> 00:05:57,080 ‫"מושטות"‬ 99 00:05:57,080 --> 00:05:59,000 ‫כשהם ראו את הסרטון, ביום הגמר,‬ 100 00:05:59,000 --> 00:06:01,560 ‫החברים שלי אמרו, "כן היום יהיה יום טוב".‬ 101 00:06:03,720 --> 00:06:06,120 ‫"קרוליין המתוקה"‬ 102 00:06:06,120 --> 00:06:08,480 {\an8}‫- מקס‬ ‫אוהד אנגליה -‬ 103 00:06:08,480 --> 00:06:11,480 {\an8}‫"הזמנים הטובים מעולם לא הרגישו כל כך טוב‬ 104 00:06:11,480 --> 00:06:14,280 ‫"כל כך טוב"‬ 105 00:06:16,360 --> 00:06:17,880 ‫הוא חוזר הביתה, חבר'ה.‬ 106 00:06:17,880 --> 00:06:22,560 ‫כולם רוצים להיות בחיים‬ ‫כשהמדינה שלהם מניפה את הגביע.‬ 107 00:06:22,560 --> 00:06:24,400 ‫במיוחד כשזה בוומבלי.‬ 108 00:06:27,080 --> 00:06:30,680 ‫- יורקשייר -‬ 109 00:06:30,680 --> 00:06:33,040 {\an8}‫זו ההזדמנות לראות דבר שלא קרה 55 שנה.‬ 110 00:06:33,040 --> 00:06:35,120 {\an8}‫- מייק קיגן‬ ‫כתב ספורט, דיילי מייל -‬ 111 00:06:35,120 --> 00:06:38,320 {\an8}‫כאילו, זו היסטוריה,‬ ‫ואתה רוצה להיות שם כדי לראות אותה.‬ 112 00:06:38,920 --> 00:06:40,840 ‫כרטיסים עלו הון תועפות.‬ 113 00:06:40,840 --> 00:06:41,880 ‫- אני אקח אותם -‬ 114 00:06:41,880 --> 00:06:43,120 ‫- אתן לך 4,000. -‬ 115 00:06:43,120 --> 00:06:44,280 ‫- דבר איתי בפרטי -‬ 116 00:06:44,280 --> 00:06:45,560 ‫- 8,000 בשוק השחור -‬ 117 00:06:45,560 --> 00:06:46,800 ‫- אתן למרבה במחיר -‬ 118 00:06:46,800 --> 00:06:50,360 ‫הייתי אחד מבני המזל‬ ‫שיכול היה לשלם יותר מ-600 ליש"ט‬ 119 00:06:50,360 --> 00:06:51,840 ‫כדי לצפות במשחק כדורגל.‬ 120 00:06:52,720 --> 00:06:56,600 ‫הם החליפו ידיים באתרים תמורת אלפי ליש"ט.‬ 121 00:06:59,360 --> 00:07:01,160 ‫- הגש הצעה: 8,750 -‬ 122 00:07:01,160 --> 00:07:04,440 ‫זה כבר היה יקר באופן מגוחך.‬ 123 00:07:07,240 --> 00:07:08,920 ‫- שרופשייר -‬ 124 00:07:08,920 --> 00:07:10,440 ‫לא היו לי כרטיסים לגמר,‬ 125 00:07:10,960 --> 00:07:13,080 {\an8}‫אבל אין שום סיכוי בעולם...‬ 126 00:07:13,080 --> 00:07:14,160 {\an8}‫- דן‬ ‫אוהד אנגליה -‬ 127 00:07:14,160 --> 00:07:17,760 {\an8}‫שאצפה בגמר היורו, במרחק שלוש שעות ממני,‬ 128 00:07:17,760 --> 00:07:19,080 ‫בבית.‬ 129 00:07:20,120 --> 00:07:23,120 ‫כדורגל תמיד היה חלק עצום מחיי.‬ 130 00:07:23,720 --> 00:07:25,680 ‫הוא מביא שמחה, אושר.‬ 131 00:07:26,720 --> 00:07:28,640 ‫כשאנגליה משחקת בטורניר,‬ 132 00:07:28,640 --> 00:07:29,760 ‫הכול מתגבר.‬ 133 00:07:29,760 --> 00:07:32,280 ‫זו ההתרגשות שכולנו בזה יחד.‬ 134 00:07:33,640 --> 00:07:37,720 ‫ואו. אתם מבינים אותי?‬ ‫קשה להסביר. אתה פשוט מרגיש את זה.‬ 135 00:07:37,720 --> 00:07:41,600 ‫לא חשבתי על שום דבר אחר‬ 136 00:07:41,600 --> 00:07:44,240 ‫פרט ל"אני לא מפספס את המשחק הזה".‬ 137 00:07:46,120 --> 00:07:48,240 ‫כאן "מדברים ספורט".‬ 138 00:07:48,240 --> 00:07:50,160 ‫- עשר שעות וחצי לבעיטת הפתיחה -‬ 139 00:07:50,160 --> 00:07:54,200 ‫המאמן גארת' סאות'גייט אמר לנו‬ ‫שהוא יודע שיש התרגשות מטורפת במדינה.‬ 140 00:07:54,200 --> 00:07:56,880 ‫כשאתה נוהג והאנשים מצפצפים‬ 141 00:07:56,880 --> 00:07:59,600 ‫והדגלים שלהם מתנוססים מעל המכונית,‬ 142 00:07:59,600 --> 00:08:01,600 ‫קשה לא לשים לב לכל זה.‬ 143 00:08:01,600 --> 00:08:05,160 ‫הצלבים של סנט ג'ורג' מתנופפים סביבי!‬ 144 00:08:05,160 --> 00:08:08,920 {\an8}‫הוא חוזר הביתה!‬ ‫-כן!‬ 145 00:08:10,000 --> 00:08:12,960 ‫גארת' סאות'גייט, כל אנגליה איתך!‬ 146 00:08:12,960 --> 00:08:14,360 ‫זה כמעט סוריאליסטי.‬ 147 00:08:14,360 --> 00:08:17,840 ‫אתה לא מאמין שזה קורה ושאתה הולך,‬ 148 00:08:17,840 --> 00:08:19,200 ‫אבל אתה הולך.‬ 149 00:08:20,080 --> 00:08:22,520 ‫חיכיתי שחמי יבוא לאסוף אותי.‬ 150 00:08:23,600 --> 00:08:25,840 ‫אתה שם רדיו ושומע את כל התוכניות לפני,‬ 151 00:08:25,840 --> 00:08:27,800 ‫וזה מתחיל להיות אמיתי יותר.‬ 152 00:08:27,800 --> 00:08:30,120 ‫- מרכז לונדון -‬ 153 00:08:30,640 --> 00:08:32,760 ‫"הכדורגל חוזר הביתה!"‬ 154 00:08:37,040 --> 00:08:38,720 ‫אתה עושה את הדרך ללונדון‬ 155 00:08:39,240 --> 00:08:42,440 ‫ואתה יודע שהדבר היחיד‬ ‫שהאנשים בכל המכוניות חושבים עליו‬ 156 00:08:42,440 --> 00:08:43,960 ‫זה המשחק שאתה הולך אליו.‬ 157 00:08:43,960 --> 00:08:45,280 ‫- ומבלי - יורו 2020 -‬ 158 00:08:47,080 --> 00:08:49,720 ‫- קיוויתי ליום הזה מאז שהייתי בן חמש. -‬ 159 00:08:51,840 --> 00:08:53,560 ‫אוי! קדימה, אנגליה!‬ 160 00:08:54,480 --> 00:08:56,800 ‫- קדימה, אנגליה, בואו נעשה את זה! -‬ 161 00:08:59,280 --> 00:09:02,360 ‫- מת על הנבחרת הזו ועל מאמן עם שכל -‬ 162 00:09:05,920 --> 00:09:09,680 ‫קשה לא לחשוב על החוויות שלך כאוהד אנגליה‬ 163 00:09:09,680 --> 00:09:13,360 ‫וכל שברון הלב הנורא שהיה בעבר.‬ 164 00:09:14,200 --> 00:09:16,360 ‫ואנגליה מחוץ לגביע העולם!‬ 165 00:09:16,960 --> 00:09:19,560 ‫מערב גרמניה עולה לגמר‬ 166 00:09:19,560 --> 00:09:21,360 ‫אחרי פנדלים.‬ 167 00:09:21,360 --> 00:09:24,760 ‫הטורניר החשוב הראשון שאני זוכר‬ ‫היה מקסיקו, 1986.‬ 168 00:09:24,760 --> 00:09:27,240 ‫הוא מתרחק מהודל במרכז המגרש.‬ 169 00:09:27,240 --> 00:09:30,760 ‫הוא מורחק אחורה גבוה, ומראדונה כבש!‬ 170 00:09:30,760 --> 00:09:34,600 ‫ואני זוכר שאימא שלי הייתה די דתייה.‬ ‫אנחנו קתולים, והיא אמרה,‬ 171 00:09:34,600 --> 00:09:37,520 ‫"לך ותתפלל. אי אפשר לדעת."‬ 172 00:09:37,520 --> 00:09:41,320 ‫אז אני זוכר שהלכתי למדרגות,‬ ‫וכרעתי ברך בתחתית המדרגות,‬ 173 00:09:41,320 --> 00:09:44,240 ‫ואמרתי תפילה כלשהי, לא משנה איזו.‬ 174 00:09:44,240 --> 00:09:46,280 ‫לכן אנגליה זועמת כל כך,‬ 175 00:09:46,280 --> 00:09:49,760 ‫כי מראדונה כבש עם ידו השמאלית.‬ 176 00:09:49,760 --> 00:09:51,800 ‫ואני זוכר שהייתי פשוט נסער.‬ 177 00:09:52,720 --> 00:09:54,560 ‫חשבתי הרבה, "אלוהים,‬ 178 00:09:54,560 --> 00:09:59,000 ‫אם אוכל לחזור לילד שהתפלל על המדרגות‬ 179 00:09:59,520 --> 00:10:02,720 ‫ולהגיד לו, "תראה, זה בסדר, כי כשתגדל,‬ 180 00:10:02,720 --> 00:10:05,040 ‫"אנגליה תהיה בגמר אירופי בוומבלי.‬ 181 00:10:05,040 --> 00:10:08,360 ‫"יהיה לך כרטיס ואתה תהיה שם. ואנחנו נזכה."‬ 182 00:10:08,360 --> 00:10:10,560 ‫כאן "מדברים ספורט".‬ 183 00:10:11,280 --> 00:10:14,720 ‫גארת' סאות'גייט אומר‬ ‫שהוא מכיר באיום האיטלקי הערב בוומבלי‬ 184 00:10:14,720 --> 00:10:16,640 ‫בעוד ההכנות האחרונות מתרחשות.‬ 185 00:10:16,640 --> 00:10:18,840 ‫התוצאות האחרונות באמת מדהימות.‬ 186 00:10:18,840 --> 00:10:21,280 ‫כלומר, רק שלוש תוצאות תיקו, ללא הפסדים,‬ 187 00:10:21,280 --> 00:10:25,720 ‫ב-30 המשחקים האחרונים שלהם.‬ ‫מגיע קרדיט עצום לכולם שם.‬ 188 00:10:29,320 --> 00:10:33,920 ‫- דרום לונדון -‬ 189 00:10:37,440 --> 00:10:40,160 ‫בשבילי, כדורגל הוא אהבה. כדורגל זה רגשות.‬ 190 00:10:40,160 --> 00:10:41,720 ‫הוא מחבר בין אנשים.‬ 191 00:10:43,720 --> 00:10:46,200 ‫אני בא מדרום איטליה ממקום שנקרא ברינדיזי,‬ 192 00:10:46,200 --> 00:10:48,960 ‫במחוז פוליה. זה העקב של המגף.‬ 193 00:10:50,200 --> 00:10:52,760 ‫עברתי לגור כאן בלונדון ב-1993.‬ 194 00:10:54,640 --> 00:10:56,440 {\an8}‫אם אני חושב על מיה, הבת שלי...‬ 195 00:10:56,440 --> 00:10:57,960 {\an8}‫- ג'יאנלוקה‬ ‫אוהד איטליה -‬ 196 00:10:57,960 --> 00:11:00,280 {\an8}‫והעובדה שהיא חצי אנגלית וחצי איטלקית,‬ 197 00:11:00,280 --> 00:11:01,960 ‫ואני גאה בזה.‬ 198 00:11:01,960 --> 00:11:04,480 ‫אבל אני רוצה שתרגיש איטלקית,‬ ‫עם שורשים שם,‬ 199 00:11:04,480 --> 00:11:07,440 ‫ובשבילי, כדורגל היה דרך לעשות את זה.‬ 200 00:11:07,960 --> 00:11:12,360 ‫הייתי מוכן להוציא כל סכום על הגמר,‬ 201 00:11:13,040 --> 00:11:15,480 ‫ואני גם מאוד שמח וגאה‬ 202 00:11:15,480 --> 00:11:18,280 ‫שאני נותן את המתנה הזאת למיה, הבת שלי.‬ 203 00:11:18,280 --> 00:11:23,120 ‫יום אחד, במבט לאחור, היא תוכל לומר‬ ‫"הייתי שם עם אבא שלי בוומבלי בגמר ההוא".‬ 204 00:11:32,280 --> 00:11:34,760 ‫הייתי בהילטון, מול האצטדיון,‬ 205 00:11:34,760 --> 00:11:37,800 ‫וכשאני עובר את הפינה, אני רואה את הקשת.‬ 206 00:11:37,800 --> 00:11:39,440 {\an8}‫ומיד אני מבין למה אני כאן...‬ 207 00:11:39,440 --> 00:11:41,480 {\an8}‫- ליאם בוילן‬ ‫מנהל אצטדיון ומבלי -‬ 208 00:11:41,480 --> 00:11:44,040 {\an8}‫מה שתכף אעשה.‬ ‫תכף אכנס לקולוסיאום הענק הזה.‬ 209 00:11:44,040 --> 00:11:48,320 ‫אני אפיק אירוע מדהים כזה, וההתרגשות גוברת.‬ 210 00:11:48,920 --> 00:11:50,600 ‫אתה מרגיש קצת מסוחרר.‬ 211 00:11:51,360 --> 00:11:53,680 ‫אתה מתוח בצורה נהדרת כזו‬ 212 00:11:53,680 --> 00:11:56,160 ‫כי אתה מבין מה עומד להתרחש,‬ 213 00:11:56,160 --> 00:11:58,280 ‫את החשיבות של היום הזה.‬ 214 00:12:01,280 --> 00:12:02,560 ‫אתה לא משחק על המגרש,‬ 215 00:12:03,080 --> 00:12:06,440 ‫אבל אתה אחראי לצד הבטיחותי, לאבטחה.‬ 216 00:12:07,200 --> 00:12:09,320 ‫וזה אצטדיון קסום.‬ 217 00:12:10,200 --> 00:12:12,040 ‫האצטדיון הכי טוב בעולם.‬ 218 00:12:15,000 --> 00:12:15,960 ‫אמרתי לצוות שלי,‬ 219 00:12:16,560 --> 00:12:19,960 ‫"יש לכם את הזכות להיות בצד הזה של הגדר,‬ 220 00:12:19,960 --> 00:12:22,640 ‫"להפיק את האירוע המדהים הזה שלפניכם.‬ 221 00:12:23,840 --> 00:12:27,080 ‫"זה יותר מאישי. זה לאומי.‬ 222 00:12:27,800 --> 00:12:29,520 ‫"אנחנו אצטדיון ומבלי.‬ 223 00:12:30,360 --> 00:12:31,720 ‫"אנחנו מוכנים לזה."‬ 224 00:12:40,200 --> 00:12:43,360 ‫- תשע שעות וחצי לבעיטת הפתיחה -‬ 225 00:12:43,360 --> 00:12:46,080 ‫כשאימי מורידה אותי בתחנה‬ ‫לפני משחק היא אומרת,‬ 226 00:12:46,080 --> 00:12:49,880 ‫"אל תסתבך בצרות. יום טוב, אוהבת אותך."‬ ‫ואני עונה, "בטח, אימא".‬ 227 00:12:49,880 --> 00:12:52,840 ‫"סופר סופר ג'ק!"‬ 228 00:12:53,440 --> 00:12:56,560 ‫כולם התרגשו מאוד.‬ ‫יכולת לראות את זה על הפנים שלהם.‬ 229 00:12:57,840 --> 00:13:02,000 ‫אנשים ברכבת בטח שנאו אותנו.‬ ‫אבל לא היה לנו אכפת. רצינו ליהנות.‬ 230 00:13:02,000 --> 00:13:04,120 ‫זה יום גדול. מתי זה יקרה שוב?‬ 231 00:13:04,120 --> 00:13:07,800 ‫"אני יודע, אני בטוח,‬ ‫אני עם אנגליה עד מותי"‬ 232 00:13:07,800 --> 00:13:10,320 ‫"קרוליין המתוקה"‬ 233 00:13:10,840 --> 00:13:14,480 ‫אני מצפה כבר להגיע לוומבלי.‬ ‫הייתי מוכן לבזבז‬ 234 00:13:14,480 --> 00:13:16,880 ‫משכורת חודשית על כרטיס למשחק הזה.‬ 235 00:13:16,880 --> 00:13:21,200 ‫וחשבתי, "אם אקח 2,000 ליש"ט במזומן‬ 236 00:13:21,720 --> 00:13:24,440 ‫"ואשים אותם מול הפנים של מישהו,‬ 237 00:13:24,440 --> 00:13:27,280 ‫"יהיה לו קשה לסרב לזה."‬ 238 00:13:27,280 --> 00:13:29,640 ‫כרטיסים עלו כמה אלפים.‬ 239 00:13:29,640 --> 00:13:33,040 ‫ואני לא יכול לשלם כמה אלפים‬ ‫כדי לצפות במשחק של אנגליה.‬ 240 00:13:33,040 --> 00:13:35,600 ‫אני מעדיף ללכת לשם בשביל החגיגה,‬ ‫למען האמת.‬ 241 00:13:35,600 --> 00:13:40,400 ‫"הארי מגווייר!"‬ 242 00:13:41,320 --> 00:13:43,200 ‫"הארי מגווייר!‬ 243 00:13:43,200 --> 00:13:46,000 ‫"הוא שותה את הוודקה ואת היגר‬ 244 00:13:46,000 --> 00:13:48,320 ‫"הראש שלו ענקי!"‬ 245 00:13:49,040 --> 00:13:50,640 ‫זה היה משוגע, גבר.‬ 246 00:13:50,640 --> 00:13:54,120 ‫זה רק שתייה, עידוד,‬ 247 00:13:54,120 --> 00:13:58,800 ‫שירים, פרצופים שמחים, אדום ולבן בכל מקום.‬ 248 00:13:59,320 --> 00:14:00,440 ‫אני מת להגיע לשם.‬ 249 00:14:01,320 --> 00:14:05,120 ‫"אני רוצה להישאר כאן,‬ ‫לשתות את כל הבירה שלך‬ 250 00:14:05,120 --> 00:14:07,520 ‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬ 251 00:14:07,520 --> 00:14:10,280 ‫הרגשתי גאווה גדולה להיות אנגלי ומאוחד.‬ 252 00:14:10,840 --> 00:14:13,920 ‫"הוא חוזר הביתה,‬ 253 00:14:13,920 --> 00:14:17,480 ‫"הוא חוזר, הכדורגל חוזר הביתה‬ 254 00:14:17,480 --> 00:14:19,440 ‫"הוא חוזר הביתה"‬ 255 00:14:19,440 --> 00:14:22,120 ‫אני יוצא אחרי העלייה במדרגות,‬ 256 00:14:22,120 --> 00:14:24,400 ‫מסתכל לאורך רחוב ומבלי,‬ 257 00:14:24,400 --> 00:14:26,280 ‫ופשוט אומר, "ואו".‬ 258 00:14:26,280 --> 00:14:29,240 ‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה"‬ 259 00:14:30,800 --> 00:14:32,840 ‫השעה הייתה מוקדמת. עשר וחצי בבוקר.‬ 260 00:14:32,840 --> 00:14:36,480 ‫אתה לא חושב שיהיה כל כך צפוף,‬ ‫אבל זו הייתה מסיבת רחוב גדולה.‬ 261 00:14:36,480 --> 00:14:38,960 ‫"קרוליין המתוקה‬ 262 00:14:41,280 --> 00:14:43,360 ‫"הזמנים הטובים מעולם לא הרגישו...‬ 263 00:14:44,320 --> 00:14:46,960 ‫"כל כך טוב!"‬ 264 00:14:50,360 --> 00:14:51,760 ‫כשהגעתי לשם, הרגשתי‬ 265 00:14:51,760 --> 00:14:54,920 ‫"ואו, אני בגמר עם אנגליה בוומבלי."‬ 266 00:14:54,920 --> 00:14:57,520 ‫זה היה רגע מאושר לכולם.‬ 267 00:14:57,520 --> 00:15:00,840 ‫עבדתי בהרבה עבודות,‬ ‫אבל מעולם לא עבדתי באצטדיון כדורגל‬ 268 00:15:00,840 --> 00:15:02,840 {\an8}‫או במשחק, זו הייתה הפעם הראשונה.‬ 269 00:15:02,840 --> 00:15:03,840 {\an8}‫- טאז‬ ‫מאבטח בוומבלי -‬ 270 00:15:04,440 --> 00:15:06,120 ‫הייתי מעדיף להיות אוהד.‬ 271 00:15:06,120 --> 00:15:09,600 ‫רציתי כרטיס, אבל היה מדובר באלפי ליש"ט.‬ 272 00:15:09,600 --> 00:15:12,000 ‫זה לא סביר, בתור מאבטח.‬ 273 00:15:12,000 --> 00:15:14,440 ‫אין לנו את המותרות האלה, למרבה הצער.‬ 274 00:15:16,320 --> 00:15:17,640 ‫תג של יורו 2020.‬ 275 00:15:17,640 --> 00:15:19,480 ‫לא תוכל להשיג אחד מהם שוב.‬ 276 00:15:20,960 --> 00:15:25,560 ‫זה משהו שצריך לשמור ולהוקיר,‬ ‫להגיד לילדים שלי בהמשך, "הייתי שם.‬ 277 00:15:25,560 --> 00:15:28,840 ‫"הייתי שם כשזה קרה."‬ ‫כי אולי הם לא יאמינו לך.‬ 278 00:15:28,840 --> 00:15:31,840 ‫הם עלולים להגיד, "אתה משקר, אבא".‬ 279 00:15:32,480 --> 00:15:35,200 ‫ואני לא. אני כאן. הנה ההוכחה. יש לי משהו.‬ 280 00:15:37,400 --> 00:15:39,760 ‫אם אנגליה תזכה ביורו, אני רוצה להיות שם.‬ 281 00:15:39,760 --> 00:15:41,160 ‫לשמוע את השאגה.‬ 282 00:15:41,160 --> 00:15:43,840 ‫אני רוצה‬ ‫לראות אותם מניפים את הגביע, לפחות.‬ 283 00:15:43,840 --> 00:15:46,560 ‫לראות את אנגליה בגמר, זה לא יקרה שוב.‬ 284 00:15:50,880 --> 00:15:53,040 ‫זהו זה. איך אתם מרגישים? תהיו כנים.‬ 285 00:15:53,040 --> 00:15:55,680 ‫איך העצבים שלכם עכשיו? אנחנו פה בשידור.‬ 286 00:15:55,680 --> 00:15:59,480 ‫אנגליה נגד איטליה באצטדיון ומבלי המרהיב.‬ ‫האם הוא חוזר הביתה?‬ 287 00:15:59,480 --> 00:16:02,680 ‫אנגליה תנצח! הוא חוזר הביתה!‬ 288 00:16:02,680 --> 00:16:04,520 ‫2-1, אנגליה.‬ 289 00:16:04,520 --> 00:16:06,480 ‫בבקשה. מי יכבוש את השער האחרון?‬ 290 00:16:06,480 --> 00:16:08,480 ‫אני חושבת שקיין וסטרלינג.‬ 291 00:16:08,480 --> 00:16:11,080 ‫אנגליה מנצחת 2-1 כאן היום!‬ 292 00:16:11,080 --> 00:16:13,560 ‫קדימה, אנגליה!‬ 293 00:16:15,520 --> 00:16:16,640 ‫בוא ננסה.‬ 294 00:16:18,320 --> 00:16:21,880 ‫זה כאן, הגמר. איזה יום חשוב זה עומד להיות.‬ 295 00:16:22,480 --> 00:16:23,720 ‫במשך חמישה שבועות,‬ 296 00:16:23,720 --> 00:16:26,600 ‫הייתי במחנה של אנגליה עם השחקנים,‬ 297 00:16:26,600 --> 00:16:29,360 ‫מדווחת בשידור חי ברדיו, יום אחרי יום.‬ 298 00:16:31,360 --> 00:16:34,080 {\an8}‫בתור שדרנית ספורט, זה כמעט השיא.‬ 299 00:16:34,080 --> 00:16:35,280 {\an8}‫- אמה סונדרס‬ ‫שדרית -‬ 300 00:16:35,280 --> 00:16:39,600 ‫אז כשההזדמנות הגיעה,‬ ‫היה צריך לשכנע אותי שזה לא חלום.‬ 301 00:16:39,600 --> 00:16:42,080 ‫את רוצה שאשיר?‬ ‫-למה לא? כולנו נצטרף.‬ 302 00:16:42,080 --> 00:16:44,360 ‫אתה בחברה טובה כאן באוהל השידור.‬ 303 00:16:44,360 --> 00:16:47,760 ‫פשוט הצלחנו ישר מההתחלה.‬ 304 00:16:47,760 --> 00:16:50,040 ‫"מושיטה יד‬ 305 00:16:50,680 --> 00:16:53,120 ‫"נוגעת בי‬ 306 00:16:53,120 --> 00:16:57,760 ‫"נוגע בך‬ 307 00:16:57,760 --> 00:17:00,400 ‫"קרוליין המתוקה"‬ 308 00:17:04,120 --> 00:17:06,440 ‫אני חושבת שלפעמים את צריכה להזכיר לעצמך‬ 309 00:17:06,440 --> 00:17:09,240 ‫כמה צעירים היו הילדים האלה.‬ 310 00:17:09,240 --> 00:17:12,640 ‫ואני יודעת שהם גברים, אבל הם עדיין ילדים.‬ 311 00:17:15,560 --> 00:17:19,400 ‫בוקאיו סאקה הוא נער,‬ ‫והוא היה צריך להתעורר בבוקר,‬ 312 00:17:19,400 --> 00:17:23,080 ‫ללבוש חולצה של אנגליה,‬ ‫ושהאומה כולה תהיה על כתפיו.‬ 313 00:17:23,080 --> 00:17:26,520 ‫אז אנחנו אומרים ש...‬ ‫הוא כובש יותר גולים ממני באימונים.‬ 314 00:17:26,520 --> 00:17:29,600 ‫היינו בסדר בתרגיל. כמה גולים הוא סיים?‬ 315 00:17:29,600 --> 00:17:32,280 ‫כמה הבקעת העונה?‬ ‫-כן, אני איתך.‬ 316 00:17:32,280 --> 00:17:34,160 ‫אבל בהחלט הרגשת‬ 317 00:17:34,160 --> 00:17:37,440 ‫שהיית בנוכחותם של אנשים מיוחדים מאוד.‬ 318 00:17:38,080 --> 00:17:40,480 ‫זכור לי שהייתה לי קצת יראת כבוד לרשפורד.‬ 319 00:17:40,480 --> 00:17:43,440 ‫בהחלט הייתה לו סוג של הילה סביבו.‬ 320 00:17:43,960 --> 00:17:47,800 ‫1.3 מיליון ילדים באנגליה יוכלו לקבל שוברים‬ 321 00:17:47,800 --> 00:17:50,320 ‫לארוחות בית ספר בחינם במהלך חופשת הקיץ‬ 322 00:17:50,320 --> 00:17:53,680 ‫בעקבות קמפיין‬ ‫שהוביל הכדורגלן מרקוס רשפורד.‬ 323 00:17:53,680 --> 00:17:57,720 ‫היכולת שלהם להילחם על מה שהם מאמינים‬ ‫מעידה כל כך הרבה על הנבחרת הזו.‬ 324 00:17:57,720 --> 00:17:59,920 ‫- התגאה בידיעה שהקושי יתרום למטרתך -‬ 325 00:18:01,400 --> 00:18:05,320 ‫הייתה להם משימה, והיא לזכות ביורו.‬ 326 00:18:05,320 --> 00:18:10,600 ‫אבל לדעתי, המשימה הייתה גדולה הרבה יותר.‬ ‫היא הייתה להסב גאווה למדינה.‬ 327 00:18:11,480 --> 00:18:15,840 ‫"אושר ותהילה..."‬ 328 00:18:16,400 --> 00:18:19,520 ‫- שמונה שעות וחצי לבעיטת הפתיחה -‬ 329 00:18:20,200 --> 00:18:23,440 ‫"אלוהים, נצור את המלכה"‬ 330 00:18:25,840 --> 00:18:30,000 ‫גם אם אין לך כרטיס,‬ ‫הרעיון לבוא לכאן לוומבלי‬ 331 00:18:30,000 --> 00:18:32,720 ‫ולחזות באווירה הזו, באירוע הזה,‬ 332 00:18:32,720 --> 00:18:35,360 ‫אני מבין את הרצון‬ ‫להיות בוומבלי באווירה כזו.‬ 333 00:18:35,360 --> 00:18:37,320 ‫זו חגיגה אמיתית.‬ 334 00:18:37,320 --> 00:18:39,960 ‫הייתי הראשון שהגיע מהצוות של מועצת ברנט,‬ 335 00:18:39,960 --> 00:18:43,440 {\an8}‫והחלטתי לצאת לסיבוב רציני בכל האזורים‬ 336 00:18:43,440 --> 00:18:45,720 {\an8}‫- כריס וייט,‬ ‫מנהל התפעול, מועצת ברנט -‬ 337 00:18:45,720 --> 00:18:48,720 {\an8}‫שעליהם אנחנו אחראים,‬ ‫להבין מה המצב ומה צריך לעשות.‬ 338 00:18:48,720 --> 00:18:50,040 ‫ומבלי!‬ 339 00:18:51,640 --> 00:18:53,120 ‫אנשים בבירור‬ 340 00:18:53,120 --> 00:18:56,640 ‫יורדים מהרכבות והרכבת התחתית עם אלכוהול.‬ 341 00:18:58,720 --> 00:19:02,000 ‫חנויות המשקאות באזור די חגגו.‬ 342 00:19:02,000 --> 00:19:03,760 ‫זה התור לסופרמרקט.‬ 343 00:19:03,760 --> 00:19:05,040 ‫ענק, לא?‬ 344 00:19:05,040 --> 00:19:10,520 ‫"אנגליה"‬ 345 00:19:10,520 --> 00:19:12,480 ‫אנשים שתו המון.‬ 346 00:19:13,560 --> 00:19:16,560 ‫אבל המשחק מתחיל רק בשעה שמונה בערב.‬ 347 00:19:16,560 --> 00:19:19,320 ‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה‬ 348 00:19:19,320 --> 00:19:22,800 ‫"אני פשוט לא רוצה ללכת לעבודה‬ 349 00:19:22,800 --> 00:19:26,000 ‫"אני רוצה להישאר כאן, לשתות את כל הבירה‬ 350 00:19:26,000 --> 00:19:27,360 ‫"בבקשה אל..."‬ 351 00:19:27,360 --> 00:19:30,360 {\an8}‫אי אפשר ללכת לכדורגל בלי לשתות בירה.‬ 352 00:19:30,360 --> 00:19:33,120 {\an8}‫כאילו, אפשר, אבל זה פחות טוב.‬ 353 00:19:33,120 --> 00:19:37,640 ‫כאילו, לא צריך נעלי ריצה כדי לרוץ,‬ ‫אבל זה עוזר.‬ 354 00:19:37,640 --> 00:19:41,480 ‫גם לא צריך בירה כדי ליהנות, אבל זה עוזר.‬ 355 00:19:42,000 --> 00:19:44,800 ‫זה פשוט הופך את הדברים למעניינים יותר.‬ 356 00:19:44,800 --> 00:19:46,680 ‫תנו לי ס'!‬ ‫-ס'!‬ 357 00:19:46,680 --> 00:19:48,640 ‫תנו לי ק'!‬ ‫-ק'!‬ 358 00:19:48,640 --> 00:19:52,680 ‫תנו לי ו'‬ ‫-ו'...‬ 359 00:19:52,680 --> 00:19:56,240 ‫קדימה, דיסקו!‬ 360 00:19:57,200 --> 00:19:58,960 ‫אנשים היו מוכנים ליהנות.‬ 361 00:20:00,400 --> 00:20:04,520 ‫וזו הייתה ההזדמנות לקחת חלק במשהו מדהים.‬ 362 00:20:06,240 --> 00:20:08,200 ‫נגיף הקורונה כלא אנשים,‬ 363 00:20:08,200 --> 00:20:10,720 ‫ואנשים רצו שהשלשלאות יוסרו.‬ 364 00:20:10,720 --> 00:20:13,440 ‫"אל תיקח אותי הביתה‬ 365 00:20:13,440 --> 00:20:16,360 ‫"בבקשה אל תיקח אותי הביתה‬ 366 00:20:16,360 --> 00:20:20,080 ‫"אני פשוט לא רוצה ללכת לעבודה"‬ 367 00:20:20,080 --> 00:20:23,480 {\an8}‫בזמן הסגר, גיליתי שרוב הזמן,‬ 368 00:20:23,480 --> 00:20:25,520 {\an8}‫הייתי במיטה או על המיטה שלי...‬ 369 00:20:27,360 --> 00:20:28,240 ‫כל יום.‬ 370 00:20:30,520 --> 00:20:33,160 ‫וזה לגמרי שאב את החיים ממני.‬ 371 00:20:34,480 --> 00:20:37,560 ‫הייתי מדוכא הרבה זמן.‬ 372 00:20:39,320 --> 00:20:42,720 ‫להיות סגורים בבתים שלנו כל כך הרבה זמן.‬ 373 00:20:45,840 --> 00:20:47,520 ‫אנחנו בני אדם.‬ 374 00:20:47,520 --> 00:20:49,160 ‫אנחנו אמורים להיות בחוץ.‬ 375 00:20:49,760 --> 00:20:51,960 ‫ברור שזה יגרום לדיכאון.‬ 376 00:20:53,400 --> 00:20:55,040 ‫הלחץ הצטבר אצל האנשים,‬ 377 00:20:55,040 --> 00:20:59,640 ‫אז הם היו מוכנים... פשוט להתפרע.‬ 378 00:21:09,040 --> 00:21:11,600 ‫"הארי מגווייר!‬ 379 00:21:11,600 --> 00:21:14,520 ‫"הוא שותה את הוודקה, הוא שותה את היגר‬ 380 00:21:14,520 --> 00:21:16,840 ‫"הראש שלו ענקי!"‬ 381 00:21:20,880 --> 00:21:23,720 ‫אחד הימים הטובים בחיינו.‬ ‫אין לנו אפילו כרטיסים.‬ 382 00:21:23,720 --> 00:21:27,000 ‫אנחנו כאן רק כדי ליהנות‬ ‫-אימא חשבה שאני בגורינג.‬ 383 00:21:27,680 --> 00:21:31,360 ‫הגעתי לוומבלי וכאילו, זה באמת שווה את זה.‬ 384 00:21:31,360 --> 00:21:33,960 ‫אם אתפס...‬ ‫אימא, אם את רואה את זה, סליחה.‬ 385 00:21:38,800 --> 00:21:41,000 ‫- רחוב ומבלי השתגע לגמרי -‬ 386 00:21:41,000 --> 00:21:43,520 ‫- אנשים שולפים את הבולבול עכשיו -‬ 387 00:21:43,520 --> 00:21:47,840 ‫- מי ייתן והפין הטוב ביותר ינצח!‬ ‫תרבות איטלקית/אנגלית -‬ 388 00:21:50,440 --> 00:21:53,760 ‫אתה ברחוב ומבלי עם כל החברים שלך,‬ 389 00:21:53,760 --> 00:21:58,200 ‫שותים במשך שעות בשמש לקראת גמר היסטורי,‬ 390 00:21:58,200 --> 00:22:00,000 ‫וכולם פשוט אמרו,‬ 391 00:22:00,000 --> 00:22:03,280 ‫"תודה רבה, אני הולך ללכת עד הסוף."‬ 392 00:22:09,480 --> 00:22:11,880 ‫- לא ידעתי שזיקוקים חזרו לאופנה! -‬ 393 00:22:11,880 --> 00:22:14,240 ‫- המשואה דולקת -‬ 394 00:22:14,240 --> 00:22:16,680 ‫- רוקטמן נראה שונה השנה -‬ 395 00:22:16,680 --> 00:22:21,000 ‫- הוא אש! -‬ 396 00:22:21,000 --> 00:22:23,800 ‫"אחת, שתיים, שלוש, ארבע! הארי מגווייר"‬ 397 00:22:23,800 --> 00:22:26,000 ‫אנשים פשוט השתוקקו לזה.‬ 398 00:22:26,000 --> 00:22:29,880 ‫"יש! בואו נדפוק את הראש." אתם מבינים?‬ 399 00:22:31,560 --> 00:22:33,280 ‫הכדורגל חוזר הביתה.‬ 400 00:22:36,760 --> 00:22:40,240 ‫מצב הרוח במדינה נובע מכך‬ ‫שאנגליה הגיעה לכאן בהצלחה גדולה.‬ 401 00:22:40,240 --> 00:22:42,840 ‫הכול מתחיל בגארת' סאות'גייט, מבחינתי.‬ 402 00:22:42,840 --> 00:22:45,520 ‫בנבחרת אנגליה כולם שחקנים איכותיים.‬ 403 00:22:45,520 --> 00:22:47,440 ‫העניין הוא להוציא מהם את המיטב.‬ 404 00:22:47,440 --> 00:22:49,360 ‫הוא הולך לקבל החלטה ענקית.‬ 405 00:22:49,360 --> 00:22:53,040 ‫שלושה מאחור או להישאר עם ארבעה,‬ ‫אבל עלינו לסמוך עליו עכשיו.‬ 406 00:22:53,040 --> 00:22:55,280 ‫- מזרח לונדון -‬ 407 00:22:58,240 --> 00:23:01,160 ‫בשעות הראשונות של היום, דעתי הייתה מוסחת.‬ 408 00:23:01,160 --> 00:23:03,520 {\an8}‫"ואו. לצפות באנגליה בגמר טורניר חשוב."‬ 409 00:23:03,520 --> 00:23:04,800 {\an8}‫- קווין‬ ‫אוהד אנגליה -‬ 410 00:23:05,480 --> 00:23:08,800 ‫"האם נזכה או שניתן לזה לחמוק שוב?"‬ 411 00:23:09,960 --> 00:23:14,040 ‫הזיכרון הכי מוקדם שלי‬ ‫הוא מייקל אואן כובש לזכות אנגליה‬ 412 00:23:14,040 --> 00:23:15,560 ‫ולשמוע את אבא שלי לידי,‬ 413 00:23:15,560 --> 00:23:19,000 ‫"תמסור. מה אתה עושה? תמסור."‬ 414 00:23:19,000 --> 00:23:21,800 ‫מייקל אואן. הוא רץ נגד ההגנה של ארגנטינה.‬ 415 00:23:22,880 --> 00:23:24,720 ‫וזה מייקל אואן!‬ 416 00:23:25,240 --> 00:23:27,440 ‫אבא שלי השתגע. אחותי השתגעה.‬ 417 00:23:27,440 --> 00:23:30,480 ‫אימא שלי צעקה עלינו מהמטבח, "רדו מהספה".‬ 418 00:23:32,320 --> 00:23:36,480 ‫אחרי זה היה דגל אנגליה בחזית הבית,‬ ‫בכל טורניר.‬ 419 00:23:36,480 --> 00:23:39,320 ‫ייתכן שאנשים‬ ‫שאינם לבנים נסעו ליד הבית שלנו‬ 420 00:23:39,320 --> 00:23:42,280 ‫וחשבו, "שיט, לאומנים קיצונים".‬ ‫אבל אנחנו אסייתים.‬ 421 00:23:43,240 --> 00:23:46,560 ‫ככל שהתבגרתי, נעשיתי יותר קשוב לעובדה‬ 422 00:23:46,560 --> 00:23:50,320 ‫שאני לא אנגלי, לדעתם של אנשים מסוימים.‬ 423 00:23:50,320 --> 00:23:52,040 ‫לאנשים רבים, זה אומר לבן.‬ 424 00:23:52,040 --> 00:23:55,560 ‫ולכן, אם אני "לא אנגלי",‬ ‫למה אני אוהד את אנגליה?‬ 425 00:23:55,560 --> 00:23:58,640 ‫נולדתי במרכז אנגליה.‬ ‫למה שלא אעודד את אנגליה?‬ 426 00:23:59,560 --> 00:24:04,080 ‫אבל כשזה הגיע לנבחרת הזו, כל הרקעים האלה,‬ 427 00:24:04,080 --> 00:24:06,160 ‫והאחדות של הסגל הזה,‬ 428 00:24:06,680 --> 00:24:09,480 ‫זה הרגיש שהיא מאחדת את אנגליה.‬ 429 00:24:10,160 --> 00:24:13,240 ‫אני פשוט מתרגש שאני הולך לוומבלי‬ 430 00:24:13,240 --> 00:24:15,600 ‫לקחת חלק בזה.‬ 431 00:24:19,600 --> 00:24:23,360 ‫- שמונה שעות ורבע לבעיטת הפתיחה -‬ 432 00:24:26,800 --> 00:24:31,080 ‫עמדנו על המחסומים ברחוב ומבלי,‬ ‫שרנו, צעקנו וכו'.‬ 433 00:24:31,080 --> 00:24:35,320 ‫ואז ראיתי את האוטובוס,‬ ‫והדבר הראשון שחשבתי הוא, "זה הרגע שלי."‬ 434 00:24:37,240 --> 00:24:39,880 ‫והם כזה, "כן", כולם עודדו אותי.‬ ‫"תעלה לשם!"‬ 435 00:24:43,400 --> 00:24:45,840 ‫אנשים זרקו לי משקאות, ותפסתי אותם.‬ 436 00:24:45,840 --> 00:24:49,080 ‫כולם הריעו כששתיתי אותם,‬ ‫ואם לא תפסתי, הם היו כזה...‬ 437 00:24:49,600 --> 00:24:52,480 ‫- אז זה קורה... -‬ 438 00:24:53,760 --> 00:24:56,960 ‫כל כך הרבה אנשים צילמו אותי,‬ ‫ופשוט הרגשתי הכי גבר שיש.‬ 439 00:24:56,960 --> 00:24:58,720 ‫חשבתי, "איזו הרגשה מדהימה".‬ 440 00:24:58,720 --> 00:25:00,400 ‫"בואו נשתגע‬ 441 00:25:03,600 --> 00:25:06,760 ‫"בואו נשתגע"‬ 442 00:25:11,920 --> 00:25:15,160 ‫אחרי כמה זמן,‬ ‫הרבה אנשים התחילו לעלות על האוטובוס.‬ 443 00:25:15,680 --> 00:25:17,400 ‫וחשבתי, "טוב, אני ארד עכשיו.‬ 444 00:25:17,400 --> 00:25:21,440 ‫"אני את הכיף שלי עשיתי. אתן להם עכשיו."‬ ‫אבל אני התחלתי את זה.‬ 445 00:25:22,080 --> 00:25:23,640 ‫הוא חוזר הביתה!‬ 446 00:25:23,640 --> 00:25:26,960 ‫"הוא חוזר הביתה‬ ‫-הוא חוזר הביתה"‬ 447 00:25:26,960 --> 00:25:29,080 ‫כולם אומרים, "אתה תמיד מחייך, לא?"‬ 448 00:25:29,080 --> 00:25:32,560 ‫ואני אומר, "כן, חייבים לשמוח.‬ ‫להירגע. ליהנות קצת.‬ 449 00:25:32,560 --> 00:25:34,240 ‫"לך תדע מה יש מעבר לפינה."‬ 450 00:25:34,760 --> 00:25:36,800 ‫"אנגליה עד מותי‬ 451 00:25:36,800 --> 00:25:39,400 ‫"אני יודע שכן! אני בטוח שכן!"‬ 452 00:25:39,400 --> 00:25:41,440 ‫אני והצוותים שלי מעורבים בשטח.‬ 453 00:25:41,960 --> 00:25:43,880 ‫העסק שלנו נמצא בתוך הקהל.‬ 454 00:25:43,880 --> 00:25:47,840 {\an8}‫ביטחון הציבור הרחב, גם בתוך האצטדיון‬ 455 00:25:47,840 --> 00:25:50,360 {\an8}‫וגם בחוץ בשעות שקדמו למשחק,‬ 456 00:25:50,360 --> 00:25:52,720 ‫הוא באמת בעדיפות עליונה.‬ 457 00:25:55,080 --> 00:25:56,440 ‫הייתי ברחוב אולימפיק.‬ 458 00:25:56,960 --> 00:25:59,840 ‫אני רואה את כל זה יוצא משליטה.‬ 459 00:26:03,200 --> 00:26:04,760 ‫זה לא ממש כיף לך, נכון?‬ 460 00:26:07,520 --> 00:26:09,320 ‫"הארי מגווייר‬ 461 00:26:11,880 --> 00:26:13,920 ‫"הראש שלו ענקי!"‬ 462 00:26:13,920 --> 00:26:17,120 ‫יש כבר אנשים שיכורים מאוד.‬ 463 00:26:17,920 --> 00:26:20,600 ‫נראה שמשתמשים בסמים ללא הפרעה.‬ 464 00:26:20,600 --> 00:26:23,360 ‫ואם אנחנו חושבים שההתנהגות רעה עכשיו,‬ 465 00:26:23,920 --> 00:26:25,720 ‫היא הולכת רק בכיוון אחד.‬ 466 00:26:30,560 --> 00:26:33,680 ‫- חמש שעות ו-45 דקות לבעיטת הפתיחה -‬ 467 00:26:33,680 --> 00:26:36,160 ‫"פשוט לא רוצה ללכת לעבודה‬ 468 00:26:36,160 --> 00:26:39,320 ‫"אני רוצה להישאר כאן‬ ‫להסניף כל מה שיש לך‬ 469 00:26:39,320 --> 00:26:42,360 ‫"בבקשה, אל תיקח אותי הביתה"‬ 470 00:26:42,360 --> 00:26:45,000 ‫תוצאת סיום, חבר'ה?‬ ‫ומי יכבוש את השער האחרון?‬ 471 00:26:45,000 --> 00:26:46,160 ‫תוצאת סיום? אם...‬ 472 00:26:46,680 --> 00:26:52,040 ‫טוב, אם אי פעם תדחוף את חברים שלי ככה שוב,‬ 473 00:26:52,040 --> 00:26:55,280 ‫אני אחנוק אותך עם חתיכת ספגטי.‬ 474 00:27:01,480 --> 00:27:02,520 ‫יורד לו דם מהאף?‬ 475 00:27:03,040 --> 00:27:04,320 ‫נראה ככה, כן.‬ 476 00:27:05,000 --> 00:27:07,840 ‫- ניצחון או הפסד,‬ ‫זה יום מדהים לסחור בקוקאין -‬ 477 00:27:07,840 --> 00:27:10,400 ‫- אוהדי אנגליה‬ ‫צחצחו שיניים עם קוק הבוקר! -‬ 478 00:27:10,400 --> 00:27:11,520 ‫זה טבח, בעצם, לא?‬ 479 00:27:11,520 --> 00:27:14,640 ‫פחיות שנזרקות, כדורים מתעופפים. כלומר...‬ 480 00:27:14,640 --> 00:27:17,120 ‫זה נמשך המון זמן, נכון?‬ 481 00:27:17,120 --> 00:27:19,080 ‫מעולם לא ראיתי דבר כזה,‬ 482 00:27:19,080 --> 00:27:21,800 ‫אבל מצד שני,‬ ‫מעולם לא ראינו את אנגליה בגמר.‬ 483 00:27:21,800 --> 00:27:25,200 ‫זה העניין, יש כאן גמר גביע,‬ ‫גמר הפלייאוף של הצ'מפיונשיפ,‬ 484 00:27:25,200 --> 00:27:26,880 ‫איזה גמר שלא יהיה...‬ 485 00:27:26,880 --> 00:27:31,360 ‫הסיפור התפתח לזירה אמיתית של טבח וכאוס.‬ 486 00:27:32,480 --> 00:27:36,440 ‫בקבוקים ופחיות מתנפצים מכל עבר.‬ 487 00:27:37,040 --> 00:27:39,960 ‫בקבוקים מלאים של בירה, בקבוקי בירה ריקים,‬ 488 00:27:39,960 --> 00:27:43,120 ‫כשאנשים בבירור לא מודעים ולא אכפת להם‬ 489 00:27:43,120 --> 00:27:46,800 ‫איפה הבקבוקים עלולים לנחות‬ ‫ואיזה נזק הם עלולים לגרום.‬ 490 00:27:49,240 --> 00:27:50,520 ‫- זה מתחיל בכל מקום -‬ 491 00:27:50,520 --> 00:27:53,960 ‫נאלצנו ליצור תחנה רפואית מאולתרת מאוד‬ 492 00:27:53,960 --> 00:27:56,160 ‫מחוץ למרכז העירוני בברנט.‬ 493 00:27:57,440 --> 00:28:01,000 ‫אני זוכר היטב שראיתי פציעות מזכוכית.‬ 494 00:28:01,000 --> 00:28:02,320 ‫יש דם ותחבושות‬ 495 00:28:02,320 --> 00:28:06,080 ‫ואנשים שמנסים בטירוף‬ ‫להעניק לאנשים את הטיפול שהם צריכים,‬ 496 00:28:06,080 --> 00:28:08,520 ‫וזה באמת נראה קצת כמו אזור מלחמה.‬ 497 00:28:14,520 --> 00:28:16,800 ‫אני בחדר הבקרה,‬ 498 00:28:16,800 --> 00:28:20,120 ‫ויכולנו לראות אוהדים, שיכורים בבירור,‬ 499 00:28:20,120 --> 00:28:22,200 ‫מסכנים את חייהם.‬ 500 00:28:23,000 --> 00:28:25,840 ‫באותו זמן,‬ ‫הייתה בעצם נוכחות משטרתית מוגבלת.‬ 501 00:28:25,840 --> 00:28:28,840 {\an8}‫היינו זקוקים לגיבוי ולהתערבות‬ ‫כדי לשלוט בהמון.‬ 502 00:28:33,560 --> 00:28:37,800 ‫זה משחק שתמיד קיווינו שאנגליה תיקח חלק בו,‬ 503 00:28:37,800 --> 00:28:40,600 {\an8}‫ואירועים חמורים בהרבה‬ 504 00:28:40,600 --> 00:28:44,080 {\an8}‫מאפילים עליו לגמרי.‬ 505 00:28:46,800 --> 00:28:49,360 ‫אני עומד שם וחושב, "איפה המשטרה?"‬ 506 00:28:50,120 --> 00:28:52,960 ‫הייתה נוכחות משטרתית שם,‬ ‫אבל מטעם המשטרה המקומית.‬ 507 00:28:52,960 --> 00:28:57,640 ‫הפריסה המרכזית הייתה אמורה‬ ‫להגיע בשעה שלוש. זו הייתה התכנית.‬ 508 00:28:57,640 --> 00:29:00,720 ‫התחושה הייתה שהעומסים ביום הגמר,‬ 509 00:29:00,720 --> 00:29:03,840 ‫ככל שזה נוגע למשטרה,‬ ‫יהיו כנראה במרכז לונדון.‬ 510 00:29:03,840 --> 00:29:06,680 ‫זה מה שהם ראו במהלך הטורניר.‬ 511 00:29:10,680 --> 00:29:13,240 ‫אז המיקוד שלהם, ההכנות וההצבה שלהם‬ 512 00:29:13,240 --> 00:29:15,680 ‫היו קשורים יותר למרכז לונדון.‬ 513 00:29:23,840 --> 00:29:25,560 ‫אבל המציאות ביום הגמר‬ 514 00:29:25,560 --> 00:29:29,200 ‫הייתה שהעומסים האלה‬ ‫החלו להופיע באזור ומבלי.‬ 515 00:29:31,840 --> 00:29:34,240 ‫הפחד הגדול היה שהאוהדים מחוסרי הכרטיסים‬ 516 00:29:34,240 --> 00:29:37,640 ‫שגרמו לבעיות היו עכשיו על מפתן האצטדיון,‬ 517 00:29:37,640 --> 00:29:42,560 ‫ויש עוד אנשים שמגיעים,‬ ‫אז הזדקקנו לגיבוי משטרתי הרבה יותר מוקדם.‬ 518 00:29:51,280 --> 00:29:54,480 ‫הגענו לוומבלי, ואנחנו עוזבים את הרכבת,‬ 519 00:29:54,480 --> 00:29:58,440 ‫והתחנה מלאה לגמרי.‬ 520 00:29:58,440 --> 00:29:59,360 ‫מלאה.‬ 521 00:29:59,360 --> 00:30:01,160 ‫"אחת, שתיים, שלוש, ארבע!‬ 522 00:30:01,160 --> 00:30:03,640 ‫"הארי מגווייר!"‬ 523 00:30:04,800 --> 00:30:06,640 ‫לא ראינו איטלקים אחרים.‬ 524 00:30:06,640 --> 00:30:09,840 ‫הרגשנו בנחיתות מספרית ומוקפים.‬ 525 00:30:10,440 --> 00:30:13,280 ‫"אתם יכולים‬ ‫לדחוף את הפסטה המסולסלת שלכם לתחת‬ 526 00:30:13,880 --> 00:30:16,760 ‫"אתם יכולים לדחוף את הפסטה המסולסלת שלכם‬ 527 00:30:16,760 --> 00:30:18,920 ‫"לדחוף את הפסטה המסולסלת שלכם לתחת"‬ 528 00:30:18,920 --> 00:30:22,960 ‫ברגע הזה הרגשתי בפעם הראשונה בסכנה.‬ 529 00:30:25,040 --> 00:30:27,040 ‫כשיצאתי מוומבלי פארק בעצמי,‬ 530 00:30:27,040 --> 00:30:28,200 {\an8}‫הייתה שם זירת הרס.‬ 531 00:30:28,200 --> 00:30:30,280 {\an8}‫- קרולין דאונס‬ ‫מנכ"לית מועצת ברנט -‬ 532 00:30:30,280 --> 00:30:34,200 ‫רמזורים שבורים, עמודי תאורה, עצים.‬ 533 00:30:34,200 --> 00:30:37,480 ‫כאילו פצצה התפוצצה,‬ 534 00:30:37,480 --> 00:30:40,640 ‫והיו רק הריסות בכל מקום.‬ 535 00:30:42,280 --> 00:30:44,960 ‫הייתי בוומבלי מספר פעמים,‬ 536 00:30:44,960 --> 00:30:46,400 ‫וזה היה כמו...‬ 537 00:30:47,080 --> 00:30:49,960 {\an8}‫כמו ב"מלחמת העולמות".‬ ‫זו הדרך היחידה לתאר את זה.‬ 538 00:30:49,960 --> 00:30:53,120 {\an8}‫יצאתי מהמדרגות וחשבתי, "זה ומבלי?‬ 539 00:30:53,120 --> 00:30:56,120 ‫"זה לא נראה ככה בימים רגילים של משחק.‬ 540 00:30:56,120 --> 00:30:58,560 ‫"מה קורה? אין סיכוי שלכולם פה יש כרטיס."‬ 541 00:31:00,920 --> 00:31:03,760 ‫והמון אוהדים עומדים להגיע למשחק,‬ 542 00:31:03,760 --> 00:31:08,120 ‫איך הם יצליחו‬ ‫לעבור את כמות האנשים העצומה הזאת?‬ 543 00:31:11,560 --> 00:31:15,400 ‫המסר הגיע למשטרה‬ ‫שאנחנו זקוקים לגיבוי מוקדם יותר,‬ 544 00:31:15,400 --> 00:31:19,520 ‫והם הצליחו‬ ‫להביא צוותים לשטח לפני השעה שלוש.‬ 545 00:31:19,520 --> 00:31:23,960 ‫הקושי שלנו היה‬ ‫שהרבה מהבעיות האלה והמעשים הפסולים‬ 546 00:31:23,960 --> 00:31:27,080 ‫כבר התבססו והתפשטו.‬ 547 00:31:28,160 --> 00:31:31,240 ‫זה היה קהל צפוף מאוד באזור קטן מאוד‬ 548 00:31:31,240 --> 00:31:33,480 ‫שהיה לגמרי שתוי.‬ 549 00:31:34,720 --> 00:31:36,880 ‫כולם השתוקקו שהאצטדיון ייפתח‬ 550 00:31:36,880 --> 00:31:38,760 ‫ושהעומס הזה יירגע‬ 551 00:31:38,760 --> 00:31:41,080 ‫כשאנשים ייכנסו לאצטדיון.‬ 552 00:31:47,440 --> 00:31:50,720 ‫הטורניר עצמו דרש טבעת חיצונית.‬ 553 00:31:50,720 --> 00:31:54,240 ‫היו בידוקים שהיו צריכים להיערך,‬ 554 00:31:54,240 --> 00:31:56,600 ‫כדי שאנשים לא יוכלו פשוט לעלות במדרגות‬ 555 00:31:56,600 --> 00:31:58,960 ‫ויציגו את הכרטיס בשערים המסתובבים.‬ 556 00:31:59,960 --> 00:32:03,000 ‫בשעה 16:30, פתחנו טבעת אבטחה‬ 557 00:32:03,000 --> 00:32:05,280 ‫ואפשרנו לאנשים להתחיל לעבור.‬ 558 00:32:06,440 --> 00:32:11,120 ‫הגענו לבידוק הראשון‬ ‫בתחתית המדרגות האולימפיות.‬ 559 00:32:11,640 --> 00:32:14,320 ‫האדם שעמד לפניי עבר.‬ 560 00:32:14,320 --> 00:32:17,480 ‫אני זוכר שברגע שהוא עבר,‬ ‫הייתה לו מין הבעה על הפנים,‬ 561 00:32:18,000 --> 00:32:20,200 ‫והוא חגג, כאילו.‬ 562 00:32:20,200 --> 00:32:24,080 ‫ואז שמעתי אותו מדבר עם החברים שלו.‬ ‫הוא אמר,"אני לא מאמין שעברתי".‬ 563 00:32:24,080 --> 00:32:27,920 ‫והוא הראה לנו שלמעשה,‬ ‫הוא עבר עם כרטיס מזויף.‬ 564 00:32:29,120 --> 00:32:31,720 ‫משמעות הכמות העצומה של אוהדים בלי כרטיסים‬ 565 00:32:31,720 --> 00:32:35,560 ‫הייתה שלכמות הסדרנים והמאבטחים‬ 566 00:32:35,560 --> 00:32:37,000 ‫לא באמת היה סיכוי.‬ 567 00:32:37,760 --> 00:32:39,480 ‫- דרוש כרטיס אחד -‬ 568 00:32:39,480 --> 00:32:43,040 ‫חשבתי לעצמי,‬ ‫"אין שום סיכוי שאני מפספס את זה".‬ 569 00:32:44,800 --> 00:32:48,240 ‫ופשוט חשבתי,‬ ‫"בסדר, אני אתקדם בצד שמאל של רחוב ומבלי‬ 570 00:32:49,000 --> 00:32:52,480 ‫ופשוט אשאל את כולם, 'מישהו מוכר כרטיסים?'"‬ 571 00:32:52,480 --> 00:32:57,320 ‫ואף אחד לא הקשיב לי בכלל.‬ 572 00:32:57,840 --> 00:32:59,200 ‫עשיתי את כל הדרך הנה.‬ 573 00:32:59,200 --> 00:33:01,520 ‫אני מוכן לבזבז 2,000-2,500 על כרטיס‬ 574 00:33:01,520 --> 00:33:03,000 ‫כדי להיכנס לאצטדיון.‬ 575 00:33:03,760 --> 00:33:05,680 ‫ולמעשה, אולי בסוף‬ 576 00:33:05,680 --> 00:33:08,160 ‫לא אמצא מקום לצפות במשחק בכלל.‬ 577 00:33:18,000 --> 00:33:19,160 ‫משום מקום,‬ 578 00:33:19,160 --> 00:33:23,920 ‫אני מתחיל‬ ‫לראות בקבוקים ופחיות מושלכים עלינו.‬ 579 00:33:23,920 --> 00:33:27,480 ‫הראשון שהגיע, זה היה כאילו,‬ ‫"אוקיי, אולי זה משהו חד-פעמי".‬ 580 00:33:27,480 --> 00:33:30,080 ‫ואז, כן, התחלנו לשים לב לעוד כמה.‬ 581 00:33:31,120 --> 00:33:34,480 ‫זה רק אני ומיה מוקפים באוהדים אנגלים.‬ 582 00:33:34,480 --> 00:33:38,440 ‫הרגשתי כאילו אנחנו מותקפים.‬ ‫הם מניפים אצבע משולשת לעברנו.‬ 583 00:33:38,960 --> 00:33:40,640 ‫והם גם די תוקפניים ומטרידים,‬ 584 00:33:40,640 --> 00:33:44,160 ‫והמחשבה היחידה שלי הייתה להגן על הבת שלי.‬ 585 00:33:47,200 --> 00:33:49,400 ‫ואז ראינו קבוצה של איטלקים.‬ 586 00:33:50,200 --> 00:33:52,560 ‫ומיד הם התחילו לצעוק לעברנו,‬ 587 00:33:52,560 --> 00:33:56,240 ‫"מה אתם עושים? בואו איתנו!‬ ‫אל תהיו לבד! בואו איתנו!"‬ 588 00:33:57,120 --> 00:34:00,040 ‫הם ראו את הבת שלי וכולם הקיפו אותה.‬ 589 00:34:00,920 --> 00:34:05,640 ‫והרמתי את תיק הגב שלי‬ ‫מול הפנים שלה ומעל הראש.‬ 590 00:34:10,840 --> 00:34:12,640 ‫ואז התחלנו ללכת יחד.‬ 591 00:34:13,160 --> 00:34:15,120 ‫ומיה הלכה עם הראש למטה, ככה,‬ 592 00:34:15,120 --> 00:34:18,040 ‫תחת ההגנה שיצרנו לה.‬ 593 00:34:18,640 --> 00:34:20,360 ‫ובאותו רגע, חשבתי‬ 594 00:34:20,360 --> 00:34:24,640 ‫שאולי הייתי קצת תמים או טיפש כהורה‬ 595 00:34:24,640 --> 00:34:27,280 ‫להביא את הבת שלי למשחק הזה.‬ 596 00:34:32,400 --> 00:34:36,000 ‫ברגע שהשוטרים ראו אותנו, הם הקיפו אותנו.‬ 597 00:34:36,000 --> 00:34:38,520 ‫ואז, בשלב הזה, מלווים אותנו.‬ 598 00:34:43,360 --> 00:34:45,880 {\an8}‫אני עם חמי שהוא בערך בן 70.‬ 599 00:34:45,880 --> 00:34:49,200 {\an8}‫והוא איש בריא, אבל הוא עדיין בן 70.‬ 600 00:34:49,200 --> 00:34:50,360 ‫וזה כאילו,‬ 601 00:34:51,200 --> 00:34:55,320 ‫הגענו מעבר לפינה אל המדרגות,‬ 602 00:34:55,960 --> 00:34:57,280 ‫וזה כאילו, "ואו".‬ 603 00:34:58,640 --> 00:35:02,400 ‫כאילו, "איך לעזאזל‬ ‫נעבור את ים האנשים הזה?"‬ 604 00:35:04,120 --> 00:35:08,160 ‫רחוב ומבלי מלא באלפי אוהדים חסרי כרטיסים.‬ 605 00:35:08,800 --> 00:35:12,040 ‫ברור שאין שם מספיק אבטחה,‬ ‫אין שם מספיק סדרנים,‬ 606 00:35:12,040 --> 00:35:13,680 ‫אין שם מספיק משטרה,‬ 607 00:35:14,200 --> 00:35:16,840 ‫והם עומדים לפתוח את השערים המסתובבים.‬ 608 00:35:16,840 --> 00:35:21,000 ‫והאנשים האלה בלי כרטיסים‬ ‫ברחוב ומבלי יודעים‬ 609 00:35:21,000 --> 00:35:23,720 ‫שיש 23,000 מושבים ריקים‬ 610 00:35:23,720 --> 00:35:25,800 ‫בגלל מגבלות הקורונה.‬ 611 00:35:26,320 --> 00:35:29,760 ‫כשמחברים הכול יחד, זו הסערה המושלמת.‬ 612 00:35:34,240 --> 00:35:37,320 {\an8}‫אם אני הייתי סדרן באצטדיון,‬ 613 00:35:38,640 --> 00:35:41,360 ‫הייתי מבועת לגמרי.‬ 614 00:35:47,360 --> 00:35:50,320 ‫אמרתי לחבר שאני עובד בוומבלי.‬ ‫הוא אמר, "ירביצו לך".‬ 615 00:35:50,840 --> 00:35:54,320 {\an8}‫אמרתי, "בסדר גמור, כן."‬ ‫כולם אמרו לי את אותו הדבר.‬ 616 00:35:54,320 --> 00:35:56,960 ‫"אנגליה בגמר, אם היא מפסידה, אתה מת."‬ 617 00:35:56,960 --> 00:36:00,920 ‫עניתי, "בסדר. עדיין אעבוד שם.‬ ‫זה לא ימנע ממני לעבוד שם".‬ 618 00:36:04,400 --> 00:36:06,040 ‫אני מסתכל על רחוב אולימפיק.‬ 619 00:36:06,040 --> 00:36:09,000 ‫נהיה לי ברור שיש כאן כל כך הרבה אוהדים‬ 620 00:36:09,000 --> 00:36:11,600 ‫שרוצים להיכנס ואין להם כרטיס.‬ 621 00:36:11,600 --> 00:36:14,520 ‫היינו במיעוט. והרגשתי את זה.‬ 622 00:36:16,040 --> 00:36:18,080 ‫זה היום הכי גדול בכדורגל האנגלי.‬ 623 00:36:18,080 --> 00:36:21,800 ‫לאפשר לאוהדים שאולי לעולם לא יקבלו הזדמנות‬ ‫לראות משהו כזה שוב,‬ 624 00:36:21,800 --> 00:36:23,400 ‫שרוצים להיות באירוע,‬ 625 00:36:24,680 --> 00:36:26,840 ‫יש להיות זהיר במיוחד.‬ 626 00:36:26,840 --> 00:36:28,960 ‫- רק תחזיקו מעמד‬ ‫הוא חוזר הביתה! -‬ 627 00:36:28,960 --> 00:36:31,200 ‫- דקלן רייס‬ ‫הגיבור שלי -‬ 628 00:36:35,920 --> 00:36:38,600 ‫זה היה מרגש מאוד לעזוב את פארק סנט ג'ורג'‬ 629 00:36:38,600 --> 00:36:41,680 ‫בפעם האחרונה לפני שהם נסעו לגמר.‬ 630 00:36:42,680 --> 00:36:48,520 {\an8}‫ים של אהבה ותמיכה נפרש בפני החבר'ה האלה.‬ 631 00:36:48,520 --> 00:36:51,640 {\an8}‫ואני חושבת שהיה נחמד לראות‬ ‫שהם זוכים לזה בחזרה,‬ 632 00:36:51,640 --> 00:36:55,960 ‫כי הם העניקו לנו המון רגעי אושר‬ ‫שבוע אחר שבוע.‬ 633 00:36:55,960 --> 00:36:59,640 ‫אז הגיע הזמן שנראה להם כמה מעריכים אותם.‬ 634 00:37:00,680 --> 00:37:03,320 ‫זה היה ממש מרגש.‬ 635 00:37:07,000 --> 00:37:09,360 ‫ואו. זה קרה עכשיו?‬ 636 00:37:21,880 --> 00:37:26,480 ‫הצלחתי לתפוס סדרן ואמרתי,‬ ‫"תראה, חמי בן 70.‬ 637 00:37:26,480 --> 00:37:29,200 ‫"אני קצת מודאג לגביו. יש לנו כרטיסים.‬ 638 00:37:29,200 --> 00:37:31,200 ‫"אתה יכול להכניס אותנו, בבקשה?"‬ 639 00:37:31,200 --> 00:37:33,600 ‫ולמרבה המזל, הוא סימן לנו לעבור.‬ 640 00:37:33,600 --> 00:37:36,640 ‫ומשם עלינו לשער המסתובב.‬ 641 00:37:37,320 --> 00:37:40,240 ‫ואז, ממש לפני שסרקתי את הטלפון שלי,‬ 642 00:37:40,760 --> 00:37:43,240 ‫חשבתי, "אני אבדוק שוב,‬ ‫לוודא שהוא מאחוריי".‬ 643 00:37:43,240 --> 00:37:45,520 ‫הסתובבתי, והוא לא היה שם.‬ 644 00:37:45,520 --> 00:37:48,120 ‫עמד מאחוריי צעיר, בערך בשנות ה-20 לחייו,‬ 645 00:37:48,120 --> 00:37:49,480 ‫עם חולצה של אנגליה.‬ 646 00:37:50,480 --> 00:37:51,960 ‫שאלתי, "מה אתה עושה?"‬ 647 00:37:51,960 --> 00:37:54,400 ‫והוא אמר, "בחייך, אחי, אתן לך 20 ליש"ט".‬ 648 00:37:55,120 --> 00:37:59,760 ‫וכאילו, "חמי מאחוריך,‬ ‫הוא צריך להיכנס אחריי".‬ 649 00:37:59,760 --> 00:38:01,600 ‫אמרתי, "זוז".‬ 650 00:38:01,600 --> 00:38:05,160 ‫ואני לא אדם אלים. מעולם לא התחלתי קטטה.‬ 651 00:38:05,160 --> 00:38:07,640 ‫ובסוף, נאלצתי להסתובב ולאיים עליו.‬ 652 00:38:07,640 --> 00:38:09,200 ‫אמרתי, "אחי, עוף מפה".‬ 653 00:38:15,280 --> 00:38:17,680 ‫בכדורגל הרבה אנשים מתפלחים לאצטדיונים,‬ 654 00:38:17,680 --> 00:38:20,520 ‫כלומר נכנסים לאצטדיון בלי כרטיס.‬ 655 00:38:21,280 --> 00:38:26,840 ‫אבל בדרך כלל לא צריך לעבור תחנות כאלה‬ ‫עד שאתה מגיע לאצטדיון ויכול להתפלח.‬ 656 00:38:27,440 --> 00:38:30,200 ‫"תנו לי לבדוק את האזור. מה קורה מסביב."‬ 657 00:38:30,200 --> 00:38:32,960 ‫חשבתי שאם אתכנן את זה‬ ‫ואעשה את זה בזמן הנכון,‬ 658 00:38:32,960 --> 00:38:34,320 ‫אוכל להיכנס לאצטדיון.‬ 659 00:38:35,400 --> 00:38:38,280 ‫- ההתפלחות הגדולה לוומבלי החלה -‬ 660 00:38:38,280 --> 00:38:42,360 ‫- קבוצת ההתפלחות לוומבלי.‬ ‫מי רוצה לפרוץ פנימה? -‬ 661 00:38:42,360 --> 00:38:43,880 ‫רוני!‬ 662 00:38:43,880 --> 00:38:47,880 ‫עברתי איזו פינה,‬ ‫ופשוט שמעתי המון אנשים צועקים, "רוני!"‬ 663 00:38:47,880 --> 00:38:49,600 ‫ואני חושב, "מה קורה פה?"‬ 664 00:38:49,600 --> 00:38:53,400 ‫רוני!‬ 665 00:38:53,400 --> 00:38:56,280 ‫אז אחרי שהתלהבתי שעשיתי סרטון קצר עם רוני,‬ 666 00:38:56,280 --> 00:38:58,520 ‫כי הוא שחקן יונייטד ואני אוהד שרוף,‬ 667 00:38:59,040 --> 00:39:00,960 ‫חשבתי, "מעניין מאיפה הוא בא,‬ 668 00:39:00,960 --> 00:39:04,880 ‫"האם זו כניסת VIP מיוחדת,‬ ‫או שזו הכניסה של השחקנים‬ 669 00:39:04,880 --> 00:39:07,600 ‫"או התקשורת." לא ידעתי, אבל רק חשבתי‬ 670 00:39:07,600 --> 00:39:10,640 ‫"מעניין מה יש שם למעלה,‬ ‫המקום ממנו הוא הגיע עכשיו".‬ 671 00:39:11,240 --> 00:39:13,200 ‫אז הלכתי בסמטה כזו,‬ 672 00:39:13,200 --> 00:39:16,760 ‫שנפתחה לחלל גדול. ממש משמאלי‬ 673 00:39:16,760 --> 00:39:20,080 ‫היו כמה מדרגות גדולות לכיוון האצטדיון.‬ 674 00:39:24,080 --> 00:39:26,400 ‫כשהגעתי למעלה, היו שם המון אנשים,‬ 675 00:39:26,400 --> 00:39:28,760 ‫והם צעקו, "אנחנו מוכנים?"‬ 676 00:39:28,760 --> 00:39:30,840 ‫וחשבתי, "אני יודע מה הם עושים".‬ 677 00:39:34,720 --> 00:39:36,960 ‫אני בחדר הבקרה. אני צופה במסכים,‬ 678 00:39:36,960 --> 00:39:39,640 ‫ואז אחד הקולגות שלי צועק פתאום,‬ 679 00:39:39,640 --> 00:39:42,200 ‫"המדרגות הספרדיות! הן הלכו".‬ 680 00:39:43,960 --> 00:39:46,600 {\an8}‫והסתובבתי אוטומטית למסך שבו הוא צופה,‬ 681 00:39:46,600 --> 00:39:49,960 {\an8}‫ואני רואה את ההמון הזה נכנס בכוח פנימה.‬ 682 00:39:52,080 --> 00:39:53,480 ‫יש רגע שבו‬ 683 00:39:53,480 --> 00:39:57,320 ‫התנהגות אנטי-חברתית ופרועה הופכת לאלימות.‬ 684 00:40:15,040 --> 00:40:16,440 ‫ואו, פאק.‬ 685 00:40:17,360 --> 00:40:20,320 ‫אלוהים.‬ 686 00:40:21,120 --> 00:40:23,560 ‫והשתחלתי לאמצע הקבוצה הזו.‬ 687 00:40:24,840 --> 00:40:28,080 ‫וכשהגענו לחזית, אנשים נרמסים,‬ 688 00:40:28,080 --> 00:40:31,480 ‫ואני חושב, "אלוהים." ודרכתי על מישהו‬ 689 00:40:31,480 --> 00:40:35,200 ‫ונפלתי קדימה, פשוט התגלגלתי מעל הגוף שלו,‬ 690 00:40:35,200 --> 00:40:37,920 ‫כי ככה אני לא מניח משקל‬ 691 00:40:37,920 --> 00:40:40,520 ‫ישירות על מישהו ועומד עליו.‬ 692 00:40:40,520 --> 00:40:43,320 ‫אתם מבינים?‬ ‫ניסיתי לעשות את זה בצורה הכי קלה,‬ 693 00:40:43,320 --> 00:40:44,840 ‫הכי רכה שיש.‬ 694 00:40:45,600 --> 00:40:48,960 ‫ולא הייתי מודע ממש למה שקורה סביבי,‬ 695 00:40:48,960 --> 00:40:50,560 ‫מבחינת אלימות וכאלה,‬ 696 00:40:52,000 --> 00:40:54,960 ‫כי הייתי כל כך מרוכז במשימה הקטנה שלי.‬ 697 00:40:54,960 --> 00:40:58,680 ‫זה כל מה שזה היה בשבילי.‬ ‫הייתי פשוט נואש לגמרי‬ 698 00:40:58,680 --> 00:41:01,720 ‫לא לפספס את האירוע הזה.‬ 699 00:41:03,600 --> 00:41:07,200 ‫אני רואה סדרן על הרצפה שהפילו אותו.‬ 700 00:41:07,200 --> 00:41:09,440 ‫ואני צופה בתקווה שהוא יקום,‬ 701 00:41:09,440 --> 00:41:11,720 ‫יחזור לעמוד, ולא יישאר שם.‬ 702 00:41:11,720 --> 00:41:14,880 ‫ואני רואה שאחד כבר נשאר למטה יותר מהרגיל.‬ 703 00:41:15,760 --> 00:41:19,560 ‫אני שומע את הצוות שלי‬ ‫כבר קורא לחובשים שיגיעו לאזור הזה.‬ 704 00:41:20,720 --> 00:41:24,360 ‫זה מכניס אותך להלם כשאתה צופה בזה,‬ 705 00:41:24,360 --> 00:41:26,800 ‫וחושב, "מה לעזאזל קורה פה?"‬ 706 00:41:30,720 --> 00:41:34,040 ‫כשעברתי מעל האנשים שהיו על הרצפה וקמתי,‬ 707 00:41:34,040 --> 00:41:35,560 ‫הלכתי בנונשלנטיות.‬ 708 00:41:35,560 --> 00:41:38,600 ‫כי היו אנשים שעברו ורצו משם.‬ 709 00:41:38,600 --> 00:41:42,160 ‫והם כאילו, "כן, אני בפנים!" ורצים.‬ 710 00:41:42,160 --> 00:41:46,120 ‫אחי, כל מה שאתה עושה זה להגיד,‬ ‫"התגנבתי פנימה ואני רץ".‬ 711 00:41:46,120 --> 00:41:49,080 ‫אתם מבינים? אז אני הלכתי בנונשלנטיות.‬ 712 00:41:50,080 --> 00:41:52,920 ‫ואני חושב,‬ ‫"אלוהים. אני קרוב לאצטדיון עכשיו".‬ 713 00:41:55,840 --> 00:42:00,120 {\an8}‫הם עברו לאזור בדיקת הכרטיסים הרגועה‬ ‫במדרגות הספרדיות.‬ 714 00:42:00,120 --> 00:42:03,600 {\an8}‫האוהדים מחוסרי הכרטיסים האלה‬ ‫היו עכשיו ברחבה החיצונית,‬ 715 00:42:04,280 --> 00:42:07,080 {\an8}‫והם מסתובבים ומחפשים נקודות תורפה.‬ 716 00:42:07,800 --> 00:42:10,960 {\an8}‫אז אנחנו מחליטים‬ ‫לסגור את השערים המסתובבים.‬ 717 00:42:12,560 --> 00:42:16,840 {\an8}‫מעולם לא סגרנו את השערים המסתובבים.‬ ‫מעולם לא היה צורך לעשות את זה.‬ 718 00:42:16,840 --> 00:42:19,600 ‫אבל הרגע חזיתי במשהו שמעולם לא ראיתי.‬ 719 00:42:19,600 --> 00:42:22,480 ‫אנחנו צריכים לסגור ולוודא שאנחנו מאופסים‬ 720 00:42:22,480 --> 00:42:26,280 ‫וכולם מבינים מהו האיום החדש שבחוץ.‬ 721 00:42:28,600 --> 00:42:31,600 ‫הנחתי שמשהו רע כנראה קרה‬ ‫אם האצטדיון נכנס לסגר,‬ 722 00:42:32,440 --> 00:42:35,280 ‫ומתחיל להיות צפוף.‬ ‫אנשים רוצים להיכנס. עם כרטיס.‬ 723 00:42:35,280 --> 00:42:38,760 ‫ואני פשוט שם, ואנשים צועקים לעברנו.‬ 724 00:42:38,760 --> 00:42:42,120 ‫הם מתחילים להיות תוקפניים.‬ ‫"למה אתה מתעלם מאיתנו?"‬ 725 00:42:42,120 --> 00:42:44,680 ‫ואני כזה,‬ ‫"תקשיבו, אין לנו מה לעשות בעניין.‬ 726 00:42:45,240 --> 00:42:47,960 ‫"האצטדיון בסגר.‬ ‫אני לא יכול לפתוח ולהכניס אתכם.‬ 727 00:42:47,960 --> 00:42:49,960 ‫"אין לי מפתח לדלת הכניסה."‬ 728 00:42:52,240 --> 00:42:55,320 ‫"אתה עובד עלינו! כשאכנס, אני אזיין אותך!"‬ 729 00:42:55,320 --> 00:42:57,720 ‫"אתה חושב שזה מצחיק, חרא פקיסטני?"‬ 730 00:42:57,720 --> 00:43:01,160 ‫קיללו אותי הרבה. הייתה הרבה גזענות כלפיי.‬ 731 00:43:02,000 --> 00:43:03,320 ‫זה מרגיז.‬ 732 00:43:03,320 --> 00:43:06,200 ‫אבל בתפקיד הזה, אסור להתרגש יותר מדי‬ 733 00:43:06,200 --> 00:43:08,960 ‫כי אם אנשים יראו חולשה, הם ינצלו אותך.‬ 734 00:43:20,240 --> 00:43:24,160 ‫כשהלכתי מאחורה בצד הדרומי של האצטדיון,‬ 735 00:43:24,160 --> 00:43:26,960 ‫הדוחק היה ממש נורא.‬ 736 00:43:29,760 --> 00:43:33,760 ‫כל האוהדים היו בין הקיר של אצטדיון,‬ 737 00:43:33,760 --> 00:43:35,800 ‫והקיר החיצוני.‬ 738 00:43:35,800 --> 00:43:39,640 ‫אז בגלל הסגר, היו כנראה‬ 739 00:43:39,640 --> 00:43:42,000 ‫אלף אוהדים או יותר‬ 740 00:43:42,000 --> 00:43:46,080 ‫שפשוט עמדו בתור להיכנס, בצפיפות רבה.‬ 741 00:43:49,000 --> 00:43:51,480 ‫ופשוט נמחצתי‬ 742 00:43:51,480 --> 00:43:55,520 ‫בין הרבה גברים גדולים, בעיקר.‬ 743 00:43:56,160 --> 00:43:57,760 ‫ואני רק בגובה מטר וחצי,‬ 744 00:43:57,760 --> 00:44:00,600 ‫וזה הרגיש ממש מפחיד.‬ 745 00:44:01,960 --> 00:44:05,120 ‫זה עלול להתברר כמצב רציני מאוד.‬ 746 00:44:05,840 --> 00:44:10,000 ‫כל הזמן חשבתי, "הלוואי שאף אחד לא ייפגע".‬ 747 00:44:12,920 --> 00:44:15,040 ‫עכשיו יש לך התכנסות עצומה של אנשים‬ 748 00:44:15,040 --> 00:44:16,920 ‫שרוצים להיכנס לאצטדיון.‬ 749 00:44:17,600 --> 00:44:21,640 {\an8}‫אתה מנסה להימנע מהימחצות,‬ ‫שבה צפיפות ההמון במקומות צרים הופכת...‬ 750 00:44:21,640 --> 00:44:23,920 {\an8}‫- כריס בריאנט‬ ‫מנהל טורנירים ואירועים -‬ 751 00:44:23,920 --> 00:44:25,560 ‫צפופה מדי, משמעותית מדי,‬ 752 00:44:25,560 --> 00:44:28,280 ‫ופציעה חמורה עלולה להתרחש.‬ 753 00:44:31,280 --> 00:44:33,200 ‫למען ביטחון הרוב,‬ 754 00:44:33,200 --> 00:44:36,080 ‫החלטנו להפעיל מחדש את השערים המסתובבים.‬ 755 00:44:36,080 --> 00:44:37,440 {\an8}‫- הפעל שערים -‬ 756 00:44:44,120 --> 00:44:46,800 ‫אני כל כך שמח שהגענו סוף סוף לשערים.‬ 757 00:44:46,800 --> 00:44:52,040 {\an8}‫והשלט הופך לאדום, מצפצף, והוא לא נפתח.‬ 758 00:44:52,040 --> 00:44:53,920 ‫ואני כזה, "מה קורה?"‬ 759 00:44:53,920 --> 00:44:57,480 ‫ואחד הסדרנים בא במהירות‬ ‫ובודק את הכרטיסים שלי,‬ 760 00:44:57,480 --> 00:45:00,160 ‫והוא אמר, "טוב, אתה ביציע הלא נכון".‬ 761 00:45:03,240 --> 00:45:07,680 ‫"אבל אני איטלקי, איך ייתכן שקיבלתי כרטיס‬ 762 00:45:07,680 --> 00:45:10,680 ‫"ליציע האנגלי ולא האיטלקי?"‬ 763 00:45:10,680 --> 00:45:13,240 ‫והוא אמר, "אדוני, אני לא יכול לעשות כלום".‬ 764 00:45:13,240 --> 00:45:16,360 ‫הם כבר זרקו עלינו המון פחיות בירות.‬ 765 00:45:16,360 --> 00:45:19,280 ‫אתם יודעים, יש איתי ילדה. זה לא ממש בטוח.‬ 766 00:45:20,040 --> 00:45:22,360 ‫התחננתי בפני הסדרנים, "בבקשה".‬ 767 00:45:22,360 --> 00:45:25,280 ‫והם רק, "אדוני, הכרטיס שלך לשם. לך לשם."‬ 768 00:45:25,280 --> 00:45:27,520 ‫וברגע שיצאנו מהתור,‬ 769 00:45:27,520 --> 00:45:31,360 ‫אנחנו שני האיטלקים היחידים‬ ‫שנותרו מחוץ לאצטדיון ומבלי.‬ 770 00:45:31,360 --> 00:45:34,480 ‫באותו רגע זה הכה בי, ואני כזה, "אוי, שיט".‬ 771 00:45:39,480 --> 00:45:41,680 {\an8}‫הייתי בכניסת מועדון ומבלי,‬ 772 00:45:41,680 --> 00:45:43,000 ‫בצד של האצטדיון,‬ 773 00:45:43,000 --> 00:45:45,640 ‫מפקח על הגעת אורחים מאופ"א.‬ 774 00:45:48,920 --> 00:45:53,040 ‫כבר נוצר תור די גדול של אנשים שרצו להיכנס.‬ 775 00:45:54,520 --> 00:45:58,680 ‫הסתערו על מועדון ומבלי.‬ ‫זה היה משהו לא ייאמן באותו יום.‬ 776 00:45:59,200 --> 00:46:02,240 {\an8}‫אני זוכר שדיברתי עם אבא‬ ‫שהיה שם עם התאומות שלו,‬ 777 00:46:02,240 --> 00:46:04,520 {\an8}‫- אוגו‬ ‫אוהד אנגליה ושחקן ראגבי לשעבר -‬ 778 00:46:04,520 --> 00:46:06,400 {\an8}‫וזה המשחק הראשון שלהן בחיים.‬ 779 00:46:06,400 --> 00:46:10,240 ‫וגם הערכתי את ההתרגשות שלו,‬ ‫כי היינו באותו מצב.‬ 780 00:46:10,920 --> 00:46:13,240 ‫היינו באותו מצב. הוא יצא לבילוי משפחתי,‬ 781 00:46:13,240 --> 00:46:15,320 ‫ואני הייתי שם עם המון חברים.‬ 782 00:46:16,280 --> 00:46:20,560 ‫אבל מהרגע הזה, זה היה פשוט טבח.‬ 783 00:46:29,800 --> 00:46:33,480 ‫- האצטדיון שהכי קל לפרוץ אליו בעולם -‬ 784 00:46:34,320 --> 00:46:39,120 ‫- הגמר הראשון בחייכם. תעשו כל מה שצריך! -‬ 785 00:46:41,840 --> 00:46:43,840 ‫הייתי די קרוב לגדר.‬ 786 00:46:43,840 --> 00:46:47,600 ‫כ-30 או 40 אנשים נדנדו את הגדר‬ 787 00:46:47,600 --> 00:46:50,120 ‫כדי לבנות מומנטום ואז להפיל אותה.‬ 788 00:46:50,720 --> 00:46:53,440 ‫היא נופלת! נכון?‬ 789 00:46:54,040 --> 00:46:55,120 ‫אוי, פאק!‬ 790 00:46:55,120 --> 00:46:56,600 ‫אלוהים! הם עשו את זה.‬ 791 00:46:56,600 --> 00:46:57,640 ‫אוי, לא!‬ 792 00:46:58,400 --> 00:46:59,600 ‫אלוהים אדירים.‬ 793 00:46:59,600 --> 00:47:00,640 ‫שיט.‬ 794 00:47:06,400 --> 00:47:09,400 ‫ואז היה מבול של אנשים שעברו.‬ 795 00:47:09,400 --> 00:47:12,600 ‫אפשר היה לראות שהאנשים בתור דאגו ופחדו.‬ 796 00:47:12,600 --> 00:47:14,560 ‫האבא הזה נמצא שם עם שתי בנותיו,‬ 797 00:47:14,560 --> 00:47:18,320 ‫והוא מגן עליהן מפני בקבוקים שנזרקו.‬ 798 00:47:18,320 --> 00:47:22,840 ‫מאלפי אנשים פרועים כאלה שפשוט נכנסים.‬ 799 00:47:22,840 --> 00:47:24,680 ‫אבל נאלצנו להישאר שם בתור‬ 800 00:47:24,680 --> 00:47:27,640 ‫בזמן שכל הכאוס והטבח התרחשו סביבנו.‬ 801 00:47:27,640 --> 00:47:29,920 ‫גם הסוסים לא יכולים לעשות כלום עכשיו.‬ 802 00:47:29,920 --> 00:47:33,520 ‫קדימה, תסתערו עליהם. לכו על זה.‬ ‫-כן.‬ 803 00:47:33,520 --> 00:47:36,640 ‫פשוט רוצו לעברם. הם יעדיפו לזוז.‬ 804 00:47:40,800 --> 00:47:42,760 ‫ניסיתי לעזור כמיטב יכולתי.‬ 805 00:47:42,760 --> 00:47:45,320 ‫אני ועמיתיי ניסינו להרים מחדש את הגדר.‬ 806 00:47:45,320 --> 00:47:48,840 ‫ואז גדר נופלת כאן, ואתה מרים אותה חזרה,‬ 807 00:47:48,840 --> 00:47:50,800 ‫ואז נופלת אחת שם.‬ 808 00:47:53,920 --> 00:47:57,600 ‫זה באמת הרגיש כמו "הכה בחפרפרת"‬ ‫במשך כמעט 45 דקות.‬ 809 00:48:07,760 --> 00:48:10,680 ‫דבר לא הוכתב על ידי האבטחה או המשטרה,‬ 810 00:48:10,680 --> 00:48:12,560 ‫אלא ע"י האוהדים מחוסרי הכרטיס.‬ 811 00:48:13,240 --> 00:48:16,160 ‫"איך זה ייפתר? מתי הם יפסיקו?‬ 812 00:48:16,160 --> 00:48:18,240 ‫"מתי המשטרה תשתלט על זה?‬ 813 00:48:18,240 --> 00:48:21,880 ‫"והאם יתנו לנו לעשות את מה שבאנו לעשות?"‬ 814 00:48:21,880 --> 00:48:24,440 ‫שזה לצפות בנבחרת שלנו זוכה ביורו.‬ 815 00:48:36,920 --> 00:48:41,760 {\an8}‫ראינו הרבה אנשים עולים במדרגות האולימפיות.‬ ‫ואז אני וכמה חברים שלי עלינו במדרגות,‬ 816 00:48:41,760 --> 00:48:43,480 {\an8}‫והסתובבנו מסביב אצטדיון.‬ 817 00:48:43,480 --> 00:48:46,440 {\an8}‫ואז ראינו הרבה אנשים רצים פנימה לאצטדיון.‬ 818 00:48:48,400 --> 00:48:52,000 ‫כמה אנשים הלכו לשם‬ ‫ולא חשבו אפילו לפרוץ לאצטדיון,‬ 819 00:48:52,000 --> 00:48:54,280 ‫אבל כשהם היו בתוך האווירה שם‬ 820 00:48:54,280 --> 00:48:56,920 ‫ומהאדרנלין של לראות אנשים עושים את זה,‬ 821 00:48:56,920 --> 00:48:59,360 ‫הם פשוט עשו את זה. הם אפילו לא הבינו‬ 822 00:48:59,360 --> 00:49:00,920 ‫שזה בגלל האדרנלין.‬ 823 00:49:00,920 --> 00:49:05,360 ‫אבל לפעמים אתה יכול לשלוט בעצמך.‬ ‫אולי זה קצת מוגזם לעשות את זה.‬ 824 00:49:09,000 --> 00:49:11,520 ‫לפני השערים המסתובבים, מחוץ לאצטדיון,‬ 825 00:49:12,040 --> 00:49:16,800 ‫היה סדרן אחד או שניים בכל כניסה.‬ 826 00:49:16,800 --> 00:49:18,440 ‫ואז, בתוך האצטדיון,‬ 827 00:49:19,120 --> 00:49:21,600 ‫אחרי השער המסתובב, היה עוד אחד.‬ 828 00:49:22,840 --> 00:49:26,320 ‫אז בכל אחד מהם היו שניים או שלושה סדרנים.‬ 829 00:49:26,320 --> 00:49:29,360 ‫אבל בגלל שהיו כל כך הרבה אנשים‬ ‫שניסו להתגנב פנימה,‬ 830 00:49:29,360 --> 00:49:33,920 ‫מדי פעם, המאבטחים בתוך האצטדיון‬ ‫היו רצים לעזור לחבריהם,‬ 831 00:49:33,920 --> 00:49:38,960 ‫מה שהשאיר חלון זמן קטן מאוד‬ ‫שבו בתור אחד לא הייתה אבטחה.‬ 832 00:49:39,480 --> 00:49:42,360 ‫תפסתי חולצה של בחור ואמרתי,‬ ‫"אחי, אני נכנס איתך".‬ 833 00:49:42,360 --> 00:49:44,760 ‫נכנסתי מאחוריו. אני בתוך האצטדיון.‬ 834 00:49:44,760 --> 00:49:46,400 ‫הבחור חוזר,‬ 835 00:49:46,400 --> 00:49:48,840 ‫תופס קודם את האיש שאיתו נכנסתי.‬ 836 00:49:48,840 --> 00:49:51,920 ‫עקפתי אותו, הלכתי משם, שוב בנונשלנטיות,‬ 837 00:49:51,920 --> 00:49:54,840 ‫ואני ממש מתפלל, "בבקשה".‬ 838 00:49:54,840 --> 00:49:57,000 ‫בכל צעד שלי, אני חושב, "בבקשה".‬ 839 00:49:57,000 --> 00:49:58,440 ‫ואני מתחיל להתרחק ממנו.‬ 840 00:49:59,120 --> 00:50:01,560 ‫כל האדרנלין זורם לך בגוף.‬ 841 00:50:01,560 --> 00:50:05,400 ‫זו הייתה התרגשות טהורה, אושר.‬ 842 00:50:05,400 --> 00:50:08,600 ‫ואני באצטדיון, ואני פשוט חושב, "אלוהים‬ 843 00:50:08,600 --> 00:50:11,000 ‫"עשיתי את זה, עדיין יש לי כסף בכיס.‬ 844 00:50:11,000 --> 00:50:13,240 ‫"לא בזבזתי אגורה." מטורף.‬ 845 00:50:16,520 --> 00:50:20,920 ‫מה אנחנו צריכים לעשות‬ ‫כדי להיות טובים יותר מאיטליה הערב?‬ 846 00:50:20,920 --> 00:50:23,000 ‫מנקודת המבט שלי, זה ככה:‬ 847 00:50:23,000 --> 00:50:27,880 ‫אני תמיד נותן לקבוצות שאני עובד איתן‬ ‫רשימה של מה שצריך לעשות כדי לזכות בטורניר.‬ 848 00:50:27,880 --> 00:50:28,840 ‫שערים נקיים.‬ 849 00:50:28,840 --> 00:50:31,960 ‫צריך שניים עד שלושה בטורניר.‬ 850 00:50:31,960 --> 00:50:34,600 ‫לפני הטורניר הזה, אמרתי, "הארי קיין חייב‬ 851 00:50:34,600 --> 00:50:37,080 ‫טורניר גדול אם ברצוננו להצליח."‬ 852 00:50:37,080 --> 00:50:39,600 ‫והדבר האחרון ברשימה שלי,‬ 853 00:50:39,600 --> 00:50:42,120 ‫שאולי יקרה הערב,‬ 854 00:50:42,120 --> 00:50:43,880 ‫לנצח בדו-קרב פנדלים.‬ 855 00:50:43,880 --> 00:50:47,960 ‫זו רשימה שאנחנו מקווים‬ ‫שלא תגיע עד לדו-קרב פנדלים.‬ 856 00:50:47,960 --> 00:50:51,000 ‫אנחנו מקווים‬ ‫לניצחון ב-90 דקות של אנגליה, כמובן.‬ 857 00:51:04,440 --> 00:51:07,080 ‫אני בחדר הבקרה, ואני שומע מילה‬ 858 00:51:07,080 --> 00:51:09,560 ‫שהדהדה בראשי במשך חודשים לאחר מכן,‬ 859 00:51:09,560 --> 00:51:11,320 ‫והיא, "פריצה".‬ 860 00:51:19,600 --> 00:51:22,000 ‫ואז אני רואה על המסכים זרם של אנשים‬ 861 00:51:22,000 --> 00:51:23,840 ‫שפורצים את דרכם בכוח.‬ 862 00:51:51,200 --> 00:51:53,320 ‫"הכדורגל חוזר הביתה!"‬ 863 00:51:59,800 --> 00:52:03,920 ‫מעולם לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי.‬ 864 00:52:04,600 --> 00:52:09,080 ‫עדר זומבים רץ פנימה, נופל,‬ ‫אנשים דורכים עליהם.‬ 865 00:52:09,080 --> 00:52:10,560 ‫זה היה טירוף.‬ 866 00:52:10,560 --> 00:52:11,880 ‫בן זונה!‬ 867 00:52:17,440 --> 00:52:21,120 ‫יש עימות בין האנשים שנכנסו באופן חוקי‬ 868 00:52:21,120 --> 00:52:23,440 ‫והאנשים שנכנסו באופן לא חוקי,‬ 869 00:52:23,440 --> 00:52:25,880 ‫ופורצות מריבות וקטטות.‬ 870 00:52:29,480 --> 00:52:33,400 ‫עוף מפה!‬ 871 00:52:33,960 --> 00:52:36,440 ‫ישר לפרצוף!‬ 872 00:52:41,160 --> 00:52:44,720 ‫תעשה את העבודה המחורבנת שלך!‬ 873 00:52:44,720 --> 00:52:47,240 ‫אם הייתי זורק את עצמי מול כל האנשים האלה,‬ 874 00:52:47,920 --> 00:52:50,280 ‫סביר להניח שלא הייתי יושב כאן היום.‬ 875 00:52:50,280 --> 00:52:53,960 ‫אז רצתי הצידה, השענתי את היד על הדלת,‬ 876 00:52:53,960 --> 00:52:55,480 ‫ניסיתי לדחוף אותה מהצד.‬ 877 00:52:56,280 --> 00:52:59,080 ‫ואני שם פשוט, דוחף.‬ 878 00:52:59,080 --> 00:53:01,440 ‫לא הצלחתי. ופתאום, באורח פלא,‬ 879 00:53:01,440 --> 00:53:04,040 ‫אני לא יודע מה קרה, הדלת נסגרה.‬ 880 00:53:17,920 --> 00:53:20,840 ‫"קרוליין המתוקה‬ 881 00:53:22,760 --> 00:53:25,960 ‫"הזמנים הטובים מעולם לא נראו כל כך טוב"‬ 882 00:53:25,960 --> 00:53:28,360 ‫"כל כך טוב!‬ 883 00:53:29,560 --> 00:53:32,240 ‫"נטיתי‬ 884 00:53:34,240 --> 00:53:37,880 ‫"להאמין שהם לעולם לא יהיו"‬ 885 00:53:37,880 --> 00:53:41,440 ‫התיישבנו במקומות שלנו, ואז ראית...‬ 886 00:53:41,440 --> 00:53:43,160 ‫וכשאני אומר, "נחיל",‬ 887 00:53:43,160 --> 00:53:47,200 {\an8}‫אני מתכוון לנחיל של אנשים שעוברים‬ 888 00:53:47,200 --> 00:53:49,160 {\an8}‫את הכניסה שבה נכנסנו‬ 889 00:53:49,160 --> 00:53:52,720 ‫ופשוט רץ לצד השני של האצטדיון,‬ 890 00:53:52,720 --> 00:53:55,360 ‫דרך המושבים, ומגיע למקום שבו ישבנו.‬ 891 00:53:55,360 --> 00:53:58,400 ‫אנשים פשוט הגיעו בלי הפסקה.‬ 892 00:53:58,400 --> 00:54:01,200 ‫חשבתי,‬ ‫"אני מקווה שאף אחד לא ייקח לי את המושב".‬ 893 00:54:01,200 --> 00:54:04,000 ‫והפלא ופלא,‬ ‫אנשים עשו זאת כשהלכנו להביא שתייה.‬ 894 00:54:04,000 --> 00:54:07,560 ‫אמרתי, "אחי, שילמתי 500 ליש"ט על המושב.‬ ‫אני רוצה לשבת בו".‬ 895 00:54:07,560 --> 00:54:10,320 ‫והוא אמר, "באמת? יש לך כרטיס?‬ 896 00:54:10,320 --> 00:54:13,600 ‫אמרתי,"כן, יש לי כרטיס."‬ ‫הוא פנה לחבר שלו ואמר,‬ 897 00:54:13,600 --> 00:54:16,680 ‫"היי, השניים האלה שילמו על כרטיסים",‬ ‫והם פרצו בצחוק.‬ 898 00:54:16,680 --> 00:54:19,880 ‫והוא והחבר שלו סיפרו שהם באו במיניבוס‬ 899 00:54:19,880 --> 00:54:21,640 ‫עם עשרה או 12 אנשים,‬ 900 00:54:21,640 --> 00:54:25,040 ‫מתוך כוונה לפרוץ פנימה, וכולם הצליחו.‬ 901 00:54:27,200 --> 00:54:30,000 ‫- שמונה דקות לבעיטת הפתיחה -‬ 902 00:54:37,520 --> 00:54:39,760 ‫ידענו שהרבה כאלו נכנסו לאצטדיון,‬ 903 00:54:39,760 --> 00:54:41,600 ‫והם התפזרו, הם היו בכל מקום.‬ 904 00:54:42,120 --> 00:54:44,560 ‫עכשיו חשוב לא להתעקש על זה,‬ 905 00:54:44,560 --> 00:54:47,040 ‫ולקבל את העובדה שהם ניצחו.‬ 906 00:54:47,920 --> 00:54:51,560 ‫אבל אנחנו רואים שיש עוד הרבה אנשים‬ ‫שמתקהלים סביב האצטדיון,‬ 907 00:54:51,560 --> 00:54:54,120 ‫אבל בעיקר בתחתית המדרגות האולימפיות.‬ 908 00:54:54,720 --> 00:54:58,000 ‫אתה מודע לאיום הזה.‬ ‫לא כל שער מסתובב צריך להיפתח,‬ 909 00:54:58,000 --> 00:54:59,800 {\an8}‫אז אנחנו מתחילים לסגור אותם.‬ 910 00:55:02,360 --> 00:55:04,880 ‫אף אחד אחר לא צריך להיכנס חוץ ממאחרים.‬ 911 00:55:04,880 --> 00:55:07,160 ‫יש לנו שיטה לזה. אנחנו נסגור.‬ 912 00:55:56,920 --> 00:56:01,960 ‫"אלוהים, נצור את מלכתנו..."‬ 913 00:56:01,960 --> 00:56:03,840 ‫מנגנים את ההמנון הלאומי‬ 914 00:56:04,360 --> 00:56:06,560 ‫והשערות ממש...‬ 915 00:56:06,560 --> 00:56:08,880 ‫זו קלישאה, אבל הן באמת...‬ 916 00:56:08,880 --> 00:56:12,320 ‫יש תחושה שקשה לתאר, אבל זה כמו...‬ 917 00:56:13,160 --> 00:56:16,560 ‫כאילו אני בטירוף לקראת האירוע.‬ 918 00:56:19,960 --> 00:56:22,240 ‫זה ההמנון ששמענו כל כך הרבה פעמים בעבר‬ 919 00:56:22,240 --> 00:56:24,840 ‫אבל לעולם לא על במה כזאת.‬ 920 00:56:24,840 --> 00:56:29,120 ‫והחבר'ה האלה שם,‬ ‫שרים את ההמנון הלאומי שלי,‬ 921 00:56:29,120 --> 00:56:30,520 ‫ההמנון הלאומי שלך,‬ 922 00:56:30,520 --> 00:56:32,520 ‫והם עומדים לצאת ולנסות לנצח‬ 923 00:56:32,520 --> 00:56:34,880 ‫טורניר חשוב עבור המדינה שלנו.‬ 924 00:56:36,200 --> 00:56:40,160 ‫"שלח לה ניצחון..."‬ 925 00:56:54,040 --> 00:56:57,640 ‫בזמן שההמנון מתנגן,‬ ‫יש לי 6,000 איש שם בחוץ.‬ 926 00:57:03,000 --> 00:57:06,680 ‫הם החליטו עכשיו שזו בעיטת הפתיחה.‬ ‫זה הזמן שהם צריכים להיכנס,‬ 927 00:57:06,680 --> 00:57:10,680 ‫ויש גל גדול במעלה המדרגות‬ ‫שדוחף לכיוון האצטדיון.‬ 928 00:57:13,680 --> 00:57:15,000 ‫השוטרים, בשלב הזה,‬ 929 00:57:15,000 --> 00:57:17,760 ‫מרימים את האלות והולכים בנחישות.‬ 930 00:57:21,720 --> 00:57:25,840 ‫רואים את כל השוטרים בציוד לפיזור הפגנות,‬ ‫והם מעבירים מסר.‬ 931 00:57:36,680 --> 00:57:40,440 ‫אבל האם המשטרה תשתלט עליהם?‬ ‫האם המשטרה תצליח לעצור אותם?‬ 932 00:57:49,840 --> 00:57:53,120 ‫כולנו מכירים את הגיבורים של 1966,‬ 933 00:57:53,640 --> 00:57:55,440 ‫אבל זו תקופה אחרת.‬ 934 00:57:55,440 --> 00:57:57,440 ‫זו הנבחרת של גארת' סאות'גייט,‬ 935 00:57:57,440 --> 00:58:01,120 ‫ועכשיו הם על סף יצירת היסטוריה משלהם.‬ 936 00:58:05,000 --> 00:58:06,680 ‫כל המדינה מאוחדת.‬ 937 00:58:08,680 --> 00:58:12,160 ‫אבל איטליה תספק את המבחן הקשה ביותר‬ ‫לאנגליה עד כה.‬ 938 00:58:12,760 --> 00:58:15,960 ‫הקבוצה של מאנצ'יני‬ ‫לא הפסידה משחק כבר שלוש שנים.‬ 939 00:58:15,960 --> 00:58:18,560 ‫- בעיטת הפתיחה -‬ 940 00:58:18,560 --> 00:58:20,200 ‫איטליה מתחילה,‬ 941 00:58:20,200 --> 00:58:23,480 ‫וגמר יורו 2020 יצא לדרך.‬ 942 00:58:24,560 --> 00:58:26,840 ‫המשחק סוף סוף כאן. כל היום עסק בזה.‬ 943 00:58:26,840 --> 00:58:30,040 ‫ואני זוכר שהכדור הוגבה פנימה ללוק שו.‬ 944 00:58:30,560 --> 00:58:32,480 ‫והנה בא לוק שו!‬ 945 00:58:44,960 --> 00:58:47,200 ‫אין אושר גדול מזה באותו רגע.‬ 946 00:58:47,200 --> 00:58:49,040 ‫הייתי עם הרבה חברים.‬ 947 00:58:49,040 --> 00:58:50,800 ‫אנחנו פשוט קופצים.‬ 948 00:58:50,800 --> 00:58:55,040 ‫כולם נפלו על הרצפה מצחוק. זה היה אדיר.‬ 949 00:58:56,560 --> 00:58:58,280 ‫זה היה טוב מכדי להיות אמיתי.‬ 950 00:58:58,280 --> 00:59:02,480 ‫אבל זה היה נכון.‬ ‫הייתי שם, וזה קרה, וזה היה מדהים.‬ 951 00:59:06,600 --> 00:59:09,560 ‫זה התרחיש הגרוע ביותר.‬ 952 00:59:09,560 --> 00:59:12,880 ‫לא תיארתי שאיטליה תספוג גול מוקדם כל כך.‬ 953 00:59:13,480 --> 00:59:17,120 ‫אבל זו רק ההתחלה. הכול יכול לקרות.‬ 954 00:59:17,120 --> 00:59:18,320 ‫קדימה, איטליה.‬ 955 00:59:19,320 --> 00:59:20,760 ‫קייזה מתקדם.‬ 956 00:59:22,200 --> 00:59:25,040 ‫והוא בועט! לפיקפורד לא היה סיכוי.‬ 957 00:59:25,800 --> 00:59:30,280 ‫המציאות הכתה בכולם, כאילו,‬ ‫"למעשה, לא ניצחנו במשחק הזה".‬ 958 00:59:31,000 --> 00:59:35,000 ‫האווירה באצטדיון השתנתה‬ ‫ונהייתה הרבה יותר מתוחה ומורטת עצבים.‬ 959 00:59:35,000 --> 00:59:39,840 ‫פשוט הרגשת שהאיטלקים משתלטים על המשחק.‬ 960 00:59:40,880 --> 00:59:43,520 ‫אני זוכרת שממש הרגשתי הקלה שהשריקה נשמעה,‬ 961 00:59:43,520 --> 00:59:46,080 {\an8}‫כי נראה היה שאיטליה עומדת לכבוש.‬ 962 00:59:48,960 --> 00:59:53,240 ‫בכל המסכים בחדר הבקרה‬ ‫ראינו כמות עצומה של אנשים‬ 963 00:59:54,240 --> 00:59:56,120 ‫מול שורת השוטרים.‬ 964 00:59:57,880 --> 00:59:59,240 ‫"למה זה קורה?"‬ 965 00:59:59,760 --> 01:00:02,480 ‫בכל פעם שהסתכלנו,‬ ‫ובכל פעם שדיברנו עם המשטרה,‬ 966 01:00:02,480 --> 01:00:04,880 ‫זה, "הם ממשיכים בשלהם. הם לא זזים".‬ 967 01:00:04,880 --> 01:00:07,360 ‫"פשוט תעזבו. פשוט תלכו."‬ 968 01:00:10,360 --> 01:00:13,440 ‫...המסך הגדול עכשיו,‬ ‫רגעי השיא של מה שראינו עד כה.‬ 969 01:00:17,320 --> 01:00:19,680 ‫במחצית, מיה ישבה‬ 970 01:00:19,680 --> 01:00:22,200 ‫קצת שפופה במושב שלה.‬ 971 01:00:22,800 --> 01:00:26,960 ‫"מיה, בואי נלך.‬ ‫בואי ננסה להגיע לאוהדים האיטלקים."‬ 972 01:00:28,000 --> 01:00:30,880 ‫היה בחור אחד. הוא נראה ממש חשוב.‬ 973 01:00:30,880 --> 01:00:35,200 ‫אז אמרתי, "בבקשה, אנחנו איטלקים,‬ ‫הם זורקים עלינו בירות.‬ 974 01:00:35,800 --> 01:00:37,280 ‫"אנחנו לא נהנים מהמשחק.‬ 975 01:00:37,280 --> 01:00:39,680 ‫"אנחנו רוצים להיות עם האיטלקים, בבקשה."‬ 976 01:00:40,240 --> 01:00:42,160 ‫והוא אמר, "בואו אחריי".‬ 977 01:00:42,720 --> 01:00:44,040 ‫אנחנו רק הולכים אחריו,‬ 978 01:00:44,040 --> 01:00:47,240 ‫והוא פותח את הדלת האחרונה,‬ ‫ואנחנו רואים שוב את המגרש.‬ 979 01:00:48,800 --> 01:00:51,160 ‫היינו בבית. היינו כל כך מאושרים.‬ 980 01:01:00,880 --> 01:01:02,880 {\an8}‫- אנגליה 1 - איטליה 0 -‬ 981 01:01:02,880 --> 01:01:03,920 {\an8}‫במחצית השנייה‬ 982 01:01:03,920 --> 01:01:07,000 {\an8}‫האיטלקים העבירו כיתת אמן בהגנה.‬ 983 01:01:13,080 --> 01:01:16,920 ‫אתה מתחיל להרגיש, "זה לא יתרון נוח בכלל.‬ 984 01:01:17,720 --> 01:01:21,240 ‫"אני יודע שאנחנו מנצחים,‬ ‫אבל איבדנו שליטה על המשחק הזה."‬ 985 01:01:26,240 --> 01:01:29,040 ‫הרמה פנימה. סכנה לאנגליה.‬ 986 01:01:29,600 --> 01:01:31,720 ‫ובונוצ'י כובש!‬ 987 01:01:31,720 --> 01:01:34,320 ‫איטליה אחת, אנגליה אחת.‬ 988 01:01:46,480 --> 01:01:48,240 ‫אפשר לנצח עכשיו?‬ 989 01:01:48,240 --> 01:01:49,760 ‫בואי נקווה.‬ 990 01:01:50,760 --> 01:01:52,200 ‫קדימה, מיה!‬ 991 01:01:52,960 --> 01:01:58,440 ‫איטליה!‬ 992 01:01:58,440 --> 01:02:00,440 ‫כמעט שאין הרגשה יותר נוראה‬ 993 01:02:00,440 --> 01:02:03,040 ‫מיריבה שכובשת בוומבלי.‬ 994 01:02:03,040 --> 01:02:07,240 ‫הרעש פשוט מקיף אותך. אי אפשר להתחמק מזה.‬ 995 01:02:10,000 --> 01:02:11,880 ‫אנחנו מאפשרים לאיטליה לכבוש,‬ 996 01:02:11,880 --> 01:02:15,280 ‫ומצב הרוח יורד. פתאום אנחנו פגיעים.‬ 997 01:02:19,160 --> 01:02:20,640 ‫הלחץ גובר.‬ 998 01:02:22,200 --> 01:02:25,080 ‫כי זה כל כך קרוב עכשיו, וכל החלקה,‬ 999 01:02:25,080 --> 01:02:28,800 ‫טעות או מסירה גרועה עלולה להיות קטלנית.‬ 1000 01:02:28,800 --> 01:02:32,280 ‫ואנחנו בהארכה בגמר אליפות אירופה.‬ 1001 01:02:35,080 --> 01:02:37,120 ‫איטליה בהתקפה.‬ 1002 01:02:37,120 --> 01:02:39,640 ‫והכדור חוזר! אבל יוצא החוצה.‬ 1003 01:02:41,320 --> 01:02:44,840 ‫במחצית השנייה של ההארכה,‬ ‫איטליה המשיכה לשלוט‬ 1004 01:02:44,840 --> 01:02:46,480 ‫אבל לא כבשה.‬ 1005 01:02:46,480 --> 01:02:49,400 ‫וממש שניות לפני שריקת הסיום,‬ 1006 01:02:49,400 --> 01:02:51,360 ‫סאות'גייט עושה חילופים אחרונים.‬ 1007 01:02:52,920 --> 01:02:56,000 ‫הוא מכניס את רשפורד וסאנצ'ו,‬ 1008 01:02:56,000 --> 01:02:59,200 ‫ככל הנראה ללא סיבה אחרת מלבד לבעוט פנדלים.‬ 1009 01:02:59,960 --> 01:03:02,040 {\an8}‫זה הרגיש כמו החלטה משמעותית.‬ 1010 01:03:02,560 --> 01:03:05,760 {\an8}‫החבר'ה האלה בטח נותנים בראש באימונים,‬ 1011 01:03:06,280 --> 01:03:08,680 ‫עם הפנדלים, לדעתו, כי שניהם צעירים.‬ 1012 01:03:08,680 --> 01:03:12,120 ‫השופט שורק לסיום, והגיע הזמן לפנדלים.‬ 1013 01:03:13,160 --> 01:03:15,120 ‫למה החבר'ה האלה נלחמים באלה?‬ 1014 01:03:15,120 --> 01:03:16,480 ‫לא נותנים לנו לעבור.‬ 1015 01:03:16,480 --> 01:03:18,480 ‫אתם לא אמורים לעבור.‬ ‫-אני יודע.‬ 1016 01:03:18,480 --> 01:03:19,720 ‫אז מה הסיפור?‬ 1017 01:03:20,560 --> 01:03:22,560 ‫אני צופה באנשים מחוץ לאצטדיון.‬ 1018 01:03:22,560 --> 01:03:25,000 ‫אם אנגליה תנצח, הם רוצים להיות בפנים.‬ 1019 01:03:25,000 --> 01:03:27,480 ‫הם רוצים לראות את אנגליה מניפה את הגביע.‬ 1020 01:03:28,360 --> 01:03:30,640 ‫אבל הם לא יכולים להיכנס כי הכול סגור.‬ 1021 01:03:31,160 --> 01:03:36,040 ‫עם זאת, יש לי עכשיו דילמה ענקית‬ ‫לגבי ביטחונם של 67,000 אנשים.‬ 1022 01:03:36,040 --> 01:03:38,400 ‫ולמען ביטחונם של 67,000 איש,‬ 1023 01:03:38,400 --> 01:03:42,480 ‫עליי לפתוח את דלתות היציאה לפני סוף המשחק.‬ 1024 01:03:43,240 --> 01:03:46,160 ‫אבל עכשיו יש לי בחוץ‬ ‫שורת שוטרים עם 6,000 אנשים.‬ 1025 01:03:46,160 --> 01:03:48,040 ‫אם הם יראו שהדלתות נפתחות‬ 1026 01:03:48,640 --> 01:03:51,640 ‫ואז ישמעו את השאגה מתגברת כי אנגליה ניצחה,‬ 1027 01:03:52,240 --> 01:03:53,640 ‫האם הם יכנסו פנימה?‬ 1028 01:03:53,640 --> 01:03:57,680 ‫החבר'ה האלה אינם אוהדי אנגליה.‬ ‫הם לא אוהדי כדורגל. לא יודע מה הם.‬ 1029 01:03:57,680 --> 01:04:00,600 ‫הם סתם חבורה של אנשים‬ ‫שיפרצו את דרכם בכוח.‬ 1030 01:04:02,440 --> 01:04:04,960 ‫אתה צופה מה עלול לקרות אם אנגליה תנצח.‬ 1031 01:04:05,880 --> 01:04:10,600 ‫והתוצאה הבטוחה ביותר היא הפסד של אנגליה.‬ 1032 01:04:14,480 --> 01:04:16,160 ‫איך העצבים?‬ 1033 01:04:16,160 --> 01:04:19,560 ‫אנגליה מוצאת את עצמה שוב בדו-קרב פנדלים.‬ 1034 01:04:20,680 --> 01:04:23,640 ‫אנשים אומרים שפנדלים זה לוטו.‬ ‫שטויות. זה לא לוטו.‬ 1035 01:04:23,640 --> 01:04:25,960 ‫זו אמנות שדורשת מיומנות רבה‬ 1036 01:04:25,960 --> 01:04:29,640 ‫באווירה מלחיצה מאוד שאי אפשר אפילו לדמיין.‬ 1037 01:04:35,160 --> 01:04:36,920 {\an8}‫- פנדלים‬ ‫איטליה 1 - אנגליה 0 -‬ 1038 01:04:36,920 --> 01:04:39,720 {\an8}‫כשאתה בועט פנדל, אתה צריך שיהיו לך ביצים.‬ 1039 01:04:39,720 --> 01:04:43,280 ‫הכול יכול לקרות. אנשים קורסים תחת לחץ.‬ 1040 01:04:43,280 --> 01:04:46,520 ‫במיוחד מול המדינה שלך, לנצח בגמר.‬ 1041 01:04:50,080 --> 01:04:52,560 ‫מקו האמצע ועד לרחבת העונשין,‬ 1042 01:04:52,560 --> 01:04:54,200 ‫זו הליכה ארוכה מאוד.‬ 1043 01:04:55,680 --> 01:04:59,000 ‫בבקשה, אלוהים.‬ ‫לא אכפת לי מי יכבוש, מי יחטיא.‬ 1044 01:04:59,000 --> 01:05:00,560 ‫מי יהיה הגיבור.‬ 1045 01:05:01,080 --> 01:05:02,600 ‫אני מתפלל שננצח.‬ 1046 01:05:09,760 --> 01:05:11,600 ‫שער. אחת-אחת.‬ 1047 01:05:12,440 --> 01:05:15,520 {\an8}‫- פנדלים‬ ‫איטליה 1 - אנגליה 1 -‬ 1048 01:05:18,880 --> 01:05:19,920 ‫הצלה!‬ 1049 01:05:21,880 --> 01:05:23,880 ‫ידה של אנגליה על העליונה.‬ 1050 01:05:33,280 --> 01:05:34,640 {\an8}‫- איטליה 1 - אנגליה 2 -‬ 1051 01:05:34,640 --> 01:05:35,840 {\an8}‫בונוצ'י הבא בתור.‬ 1052 01:05:40,160 --> 01:05:41,560 ‫אז זה 2-2.‬ 1053 01:05:42,600 --> 01:05:43,880 ‫ועכשיו ניגש...‬ 1054 01:05:45,000 --> 01:05:46,000 ‫מרקוס רשפורד.‬ 1055 01:05:46,000 --> 01:05:48,320 ‫מרקוס רשפורד לאנגליה.‬ 1056 01:05:52,120 --> 01:05:53,440 ‫והוא בועט לקורה!‬ 1057 01:05:57,080 --> 01:05:59,040 ‫ופתאום, הראשים בידיים.‬ 1058 01:06:03,400 --> 01:06:05,400 {\an8}‫- פנדלים‬ ‫איטליה 2 - אנגליה 2 -‬ 1059 01:06:08,280 --> 01:06:11,440 ‫אנגליה צריכה לכבוש כדי להשוות.‬ 1060 01:06:12,760 --> 01:06:14,040 ‫זה ג'יידון סאנצ'ו.‬ 1061 01:06:21,600 --> 01:06:23,600 ‫אנגליה על סף הפסד.‬ 1062 01:06:28,640 --> 01:06:31,680 ‫אני צריך אותך.‬ ‫פיקפורד, אני צריך הצלה גדולה ממך.‬ 1063 01:06:33,960 --> 01:06:35,400 ‫והוא עשה את זה!‬ 1064 01:06:36,720 --> 01:06:38,480 ‫יש מין אנרגיה מחודשת.‬ 1065 01:06:39,880 --> 01:06:41,840 ‫אתה שוב מאמין הרבה יותר.‬ 1066 01:06:46,640 --> 01:06:51,480 {\an8}‫קיבלנו גלגל הצלה,‬ ‫אז עלינו רק לכבוש את השער הזה,‬ 1067 01:06:52,600 --> 01:06:54,400 ‫ופתאום, שוב יש סיכוי.‬ 1068 01:06:55,200 --> 01:06:57,160 ‫בוקאיו סאקה ניגש.‬ 1069 01:07:00,680 --> 01:07:02,200 ‫"רק אל תחמיץ. אל תחמיץ.‬ 1070 01:07:02,200 --> 01:07:06,800 ‫"אבל 'אל תחמיץ' לא בשביל שננצח,‬ ‫'אל תחמיץ' לטובתך."‬ 1071 01:07:17,160 --> 01:07:18,560 ‫בוקאיו סאקה,‬ 1072 01:07:19,680 --> 01:07:21,440 ‫בן 19,‬ 1073 01:07:22,560 --> 01:07:24,680 ‫כדי לשמור על חלום האומה בחיים.‬ 1074 01:07:33,960 --> 01:07:38,000 ‫הזוכה ביורו 2020,‬ 1075 01:07:38,000 --> 01:07:40,440 ‫איטליה!‬ 1076 01:07:50,320 --> 01:07:52,920 ‫גארת' סאות'גייט הולך ישר לסאקה.‬ 1077 01:07:55,520 --> 01:07:57,800 ‫ברור שזו שעתו הקשה.‬ 1078 01:08:10,160 --> 01:08:11,680 ‫זה לא היה הסוף שרצינו.‬ 1079 01:08:13,400 --> 01:08:16,120 ‫בסוף המשחק, התחיל לרדת גשם.‬ 1080 01:08:16,120 --> 01:08:20,040 ‫ובשלב הזה, החבורה הזו פשוט הסתובבה.‬ 1081 01:08:20,040 --> 01:08:24,120 ‫וזה היה כאילו כולם קיבלו את אותה הודעה.‬ 1082 01:08:24,120 --> 01:08:27,640 ‫כולם הסתובבו ופשוט התחילו ללכת.‬ 1083 01:08:28,480 --> 01:08:31,360 ‫וזו הרגשה נוראית לחוש הקלה.‬ 1084 01:08:31,880 --> 01:08:35,120 ‫הקלה היא הדבר הלא הנכון להרגיש,‬ ‫אבל זה מה שהרגשנו.‬ 1085 01:08:38,160 --> 01:08:41,320 ‫פשוט הרגשתי כאילו כל העולם התמוטט.‬ 1086 01:08:41,320 --> 01:08:43,320 ‫כאילו, מכל האמונה הזאת‬ 1087 01:08:43,320 --> 01:08:45,760 ‫וכל הציפייה שנבנתה לפני לגמר,‬ 1088 01:08:45,760 --> 01:08:47,280 ‫כולם מאוחדים,‬ 1089 01:08:47,800 --> 01:08:49,560 ‫הכול נעלם.‬ 1090 01:08:51,280 --> 01:08:53,600 ‫מצב הרוח של האנשים השתנה. הוא עבר‬ 1091 01:08:54,480 --> 01:08:57,080 ‫מהתרגשות שיא לזעם.‬ 1092 01:08:58,600 --> 01:09:01,040 ‫אני שם בתור בחור אסייתי.‬ 1093 01:09:01,040 --> 01:09:04,120 ‫אני רואה את שלושת השחקנים השחורים‬ ‫שהחמיצו פנדל,‬ 1094 01:09:04,120 --> 01:09:06,360 ‫עבורי, לא הייתה שאלה שיקללו אותם.‬ 1095 01:09:06,360 --> 01:09:07,840 ‫ידעתי שזה יקרה.‬ 1096 01:09:08,920 --> 01:09:10,680 ‫- רק הכ***ם השחורים החמיצו. -‬ 1097 01:09:10,680 --> 01:09:11,760 ‫- חזור לניגריה. -‬ 1098 01:09:11,760 --> 01:09:15,520 ‫גזענות כלפי הכדורגלנים‬ ‫האנגלים, הצעירים והשחורים המוכשרים שלנו.‬ 1099 01:09:15,520 --> 01:09:17,080 ‫- אל תחזרו לכדורגל. -‬ 1100 01:09:17,080 --> 01:09:18,160 ‫- לכו תזדיינו -‬ 1101 01:09:18,160 --> 01:09:20,960 ‫כשאתה מצליח והכול חיובי,‬ 1102 01:09:20,960 --> 01:09:24,200 ‫אז אתה אחד מאיתנו,‬ ‫וברגע שאתה מפשל, אתה לא.‬ 1103 01:09:24,200 --> 01:09:27,600 ‫הנה זה שוב.‬ 1104 01:09:32,080 --> 01:09:33,160 ‫- בואו לקחת בננה -‬ 1105 01:09:34,400 --> 01:09:35,680 ‫- עופו מהמדינה שלי. -‬ 1106 01:09:37,360 --> 01:09:39,120 ‫אימא שלי סימסה לי ואמרה,‬ 1107 01:09:39,120 --> 01:09:41,440 ‫"תודיע לי שחזרת הביתה בשלום?"‬ 1108 01:09:42,760 --> 01:09:45,240 ‫קללות נגד פקיסטנים נזרקו באופן חופשי,‬ 1109 01:09:45,240 --> 01:09:48,440 ‫וזה קשה מאוד לאנשים שמעולם לא היו במצב כזה‬ 1110 01:09:48,440 --> 01:09:49,840 ‫להבין את זה.‬ 1111 01:09:49,840 --> 01:09:51,920 ‫צריך לא ליצור קשר עין עם אף אחד,‬ 1112 01:09:51,920 --> 01:09:53,920 ‫להימנע ממגע עם אנשים.‬ 1113 01:09:53,920 --> 01:09:56,120 ‫אני לא רוצה להיתקל במישהו בטעות,‬ 1114 01:09:56,120 --> 01:09:58,400 ‫שפשוט יסתובב ויחבוט בי בפנים.‬ 1115 01:09:59,000 --> 01:10:01,040 ‫בסוף המשחק, רציתי לצאת.‬ 1116 01:10:01,040 --> 01:10:03,320 ‫אבל אפשר היה לשמוע שירים גזעניים.‬ 1117 01:10:03,840 --> 01:10:06,880 ‫תוך כדי שהאוהדים יוצאים, הם מעירים הערות.‬ 1118 01:10:06,880 --> 01:10:09,720 ‫"השחור הזה. הכ**י ההוא".‬ 1119 01:10:09,720 --> 01:10:11,760 ‫אני מכסה את הראש בברדס והולך משם.‬ 1120 01:10:12,280 --> 01:10:13,200 ‫הביתה.‬ 1121 01:10:18,080 --> 01:10:20,000 ‫- זין על סאנצ'ו -‬ 1122 01:10:20,000 --> 01:10:21,760 ‫אתמול בלילה, אחרי המשחק,‬ 1123 01:10:21,760 --> 01:10:24,480 ‫ציור הקיר הזה של מרקוס רשפורד הושחת.‬ 1124 01:10:24,480 --> 01:10:28,840 ‫הכדורגל שוב במרכז של עניין חברתי רחב יותר.‬ 1125 01:10:28,840 --> 01:10:30,680 ‫- זבל מחורבן -‬ 1126 01:10:30,680 --> 01:10:34,400 ‫מרקוס רשפורד שינה מדיניות ממשלתית‬ 1127 01:10:34,400 --> 01:10:38,000 ‫לטובת טיפול בילדים מרקע עני,‬ 1128 01:10:38,680 --> 01:10:43,200 ‫וציור קיר שתמך בו הושחת.‬ 1129 01:10:44,040 --> 01:10:46,840 ‫זה מסוג הדברים שגורם לך להתחיל לפקפק‬ 1130 01:10:46,840 --> 01:10:48,000 ‫במדינה שבה אתה חי.‬ 1131 01:10:48,520 --> 01:10:50,440 ‫זה פשוט מזעזע.‬ 1132 01:10:50,440 --> 01:10:52,080 ‫פשוט מזעזע.‬ 1133 01:10:52,640 --> 01:10:55,320 ‫ואו. מה שהוא עשה למען הקהילה גם.‬ 1134 01:10:55,320 --> 01:10:58,280 ‫ידענו שזה יקרה היום. זה פשוט נורא.‬ 1135 01:10:58,280 --> 01:11:00,160 ‫מרקוס רשפורד ניסה בכל כוחו‬ 1136 01:11:00,160 --> 01:11:03,240 ‫לעזור לאנגליה לזכות בגביע ולהסב לנו אושר.‬ 1137 01:11:03,240 --> 01:11:07,160 ‫ופתאום הוא נבל שחוטף איומים.‬ 1138 01:11:07,720 --> 01:11:08,760 ‫זה מקומם.‬ 1139 01:11:10,040 --> 01:11:14,480 ‫מה שאני מרגיש עכשיו‬ ‫חורג הרבה מעבר לכדורגל.‬ 1140 01:11:15,240 --> 01:11:19,800 ‫זה קשור לגזענות טהורה‬ ‫שאי אפשר להתעלם ממנה.‬ 1141 01:11:21,040 --> 01:11:21,960 ‫לא צריך את זה.‬ 1142 01:11:21,960 --> 01:11:27,000 ‫כאילו, צבע העור של מישהו לא ישנה‬ ‫אם הוא יכבוש פנדל או לא.‬ 1143 01:11:27,000 --> 01:11:30,120 ‫כאילו, "מה אתם מקבלים מזה?‬ 1144 01:11:30,120 --> 01:11:33,120 ‫"קדימה, אחי, תתאפס על עצמך. תתבגר קצת."‬ 1145 01:11:34,080 --> 01:11:35,120 ‫הייתי בהלם‬ 1146 01:11:35,680 --> 01:11:40,200 ‫שכל כך הרבה אנשים היו גזענים כל כך בגלוי.‬ 1147 01:11:41,280 --> 01:11:46,400 ‫אתם יודעים, אני עובדת בברנט.‬ ‫אני חיה בקהילה רב-גזעית,‬ 1148 01:11:47,280 --> 01:11:51,680 ‫ופשוט לא חשבתי שזה יקרה.‬ 1149 01:11:51,680 --> 01:11:55,760 ‫אז זה מראה שאפשר לחיות במעין בועה.‬ 1150 01:11:55,760 --> 01:11:58,320 ‫האנשים האלה חיים בינינו.‬ 1151 01:11:58,320 --> 01:12:02,040 ‫נשמע מוזר להגיד את זה.‬ ‫אבל הם כן, והם שוחקים את החברה שלנו,‬ 1152 01:12:02,040 --> 01:12:05,640 ‫ופוגעים באנשים כל יום.‬ 1153 01:12:05,640 --> 01:12:08,400 ‫והשאלה הייתה, מבחינתי,‬ 1154 01:12:08,400 --> 01:12:12,120 ‫"מה נעשה לגבי זה עכשיו?"‬ 1155 01:12:13,480 --> 01:12:15,240 ‫אני מקווה שהשחקנים ראו‬ 1156 01:12:15,240 --> 01:12:17,840 ‫שהייתה תמיכה עצומה ומדהימה בהם.‬ 1157 01:12:17,840 --> 01:12:19,880 ‫- חלאות גזעניות הם בושה לאנגליה -‬ 1158 01:12:19,880 --> 01:12:21,320 ‫- אתם אוהדים בכלל? -‬ 1159 01:12:21,320 --> 01:12:22,680 ‫- הריעו להישגיהם. -‬ 1160 01:12:22,680 --> 01:12:23,920 ‫- מדהימים לגמרי -‬ 1161 01:12:23,920 --> 01:12:25,240 ‫- הם היו פנטסטיים. -‬ 1162 01:12:25,240 --> 01:12:26,160 ‫- אנחנו גאים -‬ 1163 01:12:26,160 --> 01:12:27,800 ‫- האוהדים האמיתיים איתכם -‬ 1164 01:12:27,800 --> 01:12:28,720 ‫- תרימו ראש -‬ 1165 01:12:28,720 --> 01:12:30,880 ‫הגרפיקה הזו ששותפה בכל מקום‬ 1166 01:12:30,880 --> 01:12:34,880 ‫עם הכתרים על שלושת השחקנים שהחמיצו פנדל‬ 1167 01:12:34,880 --> 01:12:36,400 ‫ושהם מלכים.‬ 1168 01:12:40,400 --> 01:12:42,120 ‫- גיבור -‬ 1169 01:12:42,120 --> 01:12:43,680 ‫- נערץ‬ ‫מודל לחיקוי -‬ 1170 01:12:44,760 --> 01:12:47,320 ‫אני חושב שצריך רק להסתכל על הדרך‬ 1171 01:12:47,320 --> 01:12:51,880 ‫בה אנשים התגייסו‬ ‫למען רשפורד, סאנצ'ו וסאקה.‬ 1172 01:12:52,600 --> 01:12:57,960 ‫לדעתי, הם מראים תחושת קהילתיות גדולה יותר‬ ‫ואחדות ומטרה במדינה הזאת.‬ 1173 01:12:58,600 --> 01:13:00,480 ‫התגובה נתנה לי תקווה. כמובן.‬ 1174 01:13:00,480 --> 01:13:01,520 ‫- הקץ לגזענות! -‬ 1175 01:13:01,520 --> 01:13:04,640 ‫אנשים באו להראות את אהבתם ואת תמיכתם‬ 1176 01:13:04,640 --> 01:13:07,440 ‫ובאמת להראות לבחורים,‬ 1177 01:13:07,440 --> 01:13:09,720 ‫שאולי הרגישו שכולם שונאים אותם,‬ 1178 01:13:09,720 --> 01:13:11,320 ‫שאין בזה אמת כלל.‬ 1179 01:13:14,520 --> 01:13:15,480 ‫מבזק חדשות הערב.‬ 1180 01:13:15,480 --> 01:13:18,880 ‫בעשר הדקות האחרונות, מרקוס רשפורד התבטא‬ 1181 01:13:18,880 --> 01:13:21,360 ‫לאחר ההפסד בפנדלים לאיטליה אמש.‬ 1182 01:13:21,360 --> 01:13:25,040 ‫הוא פרסם, "אני יכול‬ ‫לקבל ביקורת על הביצועים שלי כל היום,‬ 1183 01:13:25,040 --> 01:13:29,000 ‫"אבל לעולם לא אתנצל על מי שאני‬ ‫ועל המקום שממנו באתי.‬ 1184 01:13:29,000 --> 01:13:32,160 ‫"ההודעות שקיבלתי היום היו חיוביות להדהים,‬ 1185 01:13:32,160 --> 01:13:35,480 ‫"והייתי על סף דמעות כשראיתי את התגובה."‬ 1186 01:13:38,560 --> 01:13:39,840 {\an8}‫- האהבה תמיד מנצחת -‬ 1187 01:13:39,840 --> 01:13:43,560 {\an8}‫אולי זה ריפא את הפצע באותו רגע,‬ 1188 01:13:44,080 --> 01:13:45,800 ‫אבל זה לא...‬ 1189 01:13:47,400 --> 01:13:50,000 ‫זה לא הרווה את צימאוני.‬ 1190 01:13:51,760 --> 01:13:53,880 ‫אני יותר מדי מנוסה‬ 1191 01:13:53,880 --> 01:13:57,800 ‫להאמין שזכייה באליפות אירופה‬ 1192 01:13:57,800 --> 01:14:00,560 ‫תהיה שיקוי הקסם‬ ‫שיפתור את התחלואות של החברה.‬ 1193 01:14:01,480 --> 01:14:03,200 ‫זה סיפק לנו רגע.‬ 1194 01:14:03,720 --> 01:14:07,400 ‫זה סיפק לנו פרק זמן שבו יכולנו להתאחד.‬ 1195 01:14:07,920 --> 01:14:11,600 ‫אבל במונחים של פתרון הבעיות,‬ ‫זה לא היה יכול לעשות את זה.‬ 1196 01:14:11,600 --> 01:14:14,640 ‫אז מה זה אומר עלינו כמדינה?‬ 1197 01:14:14,640 --> 01:14:16,800 ‫זה אומר שיש לנו עבודה לעשות‬ 1198 01:14:17,960 --> 01:14:19,120 ‫כדי לטפל בזה.‬ 1199 01:14:27,280 --> 01:14:30,600 ‫אני לעולם לא רוצה לחוות שוב‬ ‫את מה שעברתי ביום ההוא.‬ 1200 01:14:30,600 --> 01:14:33,600 ‫אני אהיה כן.‬ ‫עדיין לא התגברתי לגמרי כי זה כאב.‬ 1201 01:14:35,080 --> 01:14:36,840 ‫זה ממש כאב.‬ 1202 01:14:38,120 --> 01:14:40,400 ‫ראינו דברים שמעולם לא ראינו.‬ 1203 01:14:42,640 --> 01:14:44,640 ‫למחרת, אתה חושב,‬ 1204 01:14:45,840 --> 01:14:47,240 ‫"איך אף אחד לא מת?"‬ 1205 01:14:48,400 --> 01:14:52,120 ‫היה מזל גדול שלא היו הרוגים,‬ 1206 01:14:52,120 --> 01:14:53,360 ‫לדעתי.‬ 1207 01:14:54,160 --> 01:14:56,440 ‫זה היה חסר תקדים לגמרי. זה היה מגעיל.‬ 1208 01:14:56,960 --> 01:14:59,440 ‫האצטדיון התמודד עם זה בצורה מדהימה,‬ 1209 01:14:59,440 --> 01:15:02,120 ‫בנסיבות קשות ביותר.‬ 1210 01:15:03,080 --> 01:15:06,520 ‫כמה אוהדים צולמו‬ ‫פורצים את המחסומים מחוץ לאצטדיון‬ 1211 01:15:06,520 --> 01:15:09,600 ‫ורצים במדרגות לכיוון האצטדיון הלאומי.‬ 1212 01:15:10,160 --> 01:15:13,800 ‫כשהתעוררתי למחרת בבוקר‬ ‫וראיתי חדשות הספורט,‬ 1213 01:15:13,800 --> 01:15:15,160 ‫נשבע שאני לא משקר,‬ 1214 01:15:15,800 --> 01:15:17,840 ‫הסרטון הראשון שאני רואה‬ 1215 01:15:17,840 --> 01:15:21,560 ‫זה הסרטון של האוהדים שהייתי איתם,‬ 1216 01:15:21,560 --> 01:15:24,600 ‫ומדברים שם שהולכים להעמיד לדין אנשים,‬ 1217 01:15:24,600 --> 01:15:26,320 ‫שבודקים את מצלמות האבטחה,‬ 1218 01:15:26,320 --> 01:15:29,040 ‫והלב שלי ירד לתחתונים.‬ 1219 01:15:29,040 --> 01:15:30,840 ‫אני חושב, "מה עשיתי כאן?"‬ 1220 01:15:31,600 --> 01:15:32,560 ‫אתה מתבייש בזה?‬ 1221 01:15:35,320 --> 01:15:36,920 ‫אני לא מתבייש במה שעשיתי.‬ 1222 01:15:37,600 --> 01:15:41,560 ‫ב-2020, כולנו היינו כלואים בבתים שלנו,‬ 1223 01:15:41,560 --> 01:15:42,880 ‫לא יכולנו להסתובב,‬ 1224 01:15:42,880 --> 01:15:45,800 ‫יכולנו לצאת רק כדי לעשות קצת כושר.‬ 1225 01:15:46,320 --> 01:15:48,640 ‫ובכל הזמן שעשינו את זה,‬ 1226 01:15:48,640 --> 01:15:50,960 ‫המנהיגים של המדינה שלנו חגגו.‬ 1227 01:15:51,600 --> 01:15:54,760 ‫איך אני יכול להרגיש שעשיתי משהו לא בסדר?‬ 1228 01:15:57,360 --> 01:16:00,920 ‫לחזות באנגליה זוכה בגביע ראשון מאז 1966,‬ 1229 01:16:01,520 --> 01:16:04,600 ‫לא הייתי מפספס את זה... בשביל אף אחד.‬ 1230 01:16:13,160 --> 01:16:16,520 ‫אני עדיין חושב שאנגליה והאנגלים‬ 1231 01:16:16,520 --> 01:16:18,280 ‫נחמדים מאוד, בעלי ראש פתוח,‬ 1232 01:16:18,280 --> 01:16:20,840 ‫סובלניים מאוד לאנשים ולתרבויות אחרות.‬ 1233 01:16:21,800 --> 01:16:24,320 ‫אבל ביום האחד ההוא,‬ 1234 01:16:24,320 --> 01:16:26,600 ‫אנגליה כמעט הפכה לאויבת,‬ 1235 01:16:26,600 --> 01:16:30,120 ‫גם בגלל האופן‬ ‫שהאוהדים התייחסו אלינו באותו יום.‬ 1236 01:16:31,720 --> 01:16:34,640 ‫ולעתים קרובות אני חושב שהם עשו לי טובה.‬ 1237 01:16:35,880 --> 01:16:40,440 ‫מיה, כשהיא מדברת על משהו שקשור לאיטליה,‬ 1238 01:16:40,440 --> 01:16:42,880 ‫היא אומרת, "אבל, אבא, אנחנו האיטלקים...‬ 1239 01:16:42,880 --> 01:16:44,440 ‫"אבל אנחנו האיטלקים..."‬ 1240 01:16:47,480 --> 01:16:52,040 ‫כשאני אומר שזה יותר מכדורגל...‬ ‫עבורי, זה היה יותר מכדורגל.‬ 1241 01:16:54,120 --> 01:16:57,600 ‫וזו מיה! זו הפתעה. אז מה...‬ 1242 01:16:58,280 --> 01:17:01,400 ‫מה הבאת? הדגל שלנו מאותו יום.‬ 1243 01:17:02,960 --> 01:17:05,200 ‫- ומבלי, יולי 21'‬ ‫הכדורגל חוזר לרומא! -‬ 1244 01:17:05,200 --> 01:17:06,280 ‫- קדימה, איטליה -‬ 1245 01:17:06,280 --> 01:17:07,480 ‫הוא חוזר לרומא.‬ 1246 01:17:11,560 --> 01:17:13,640 ‫כששלחו לי סרטון שלי על האוטובוס,‬ 1247 01:17:13,640 --> 01:17:15,400 ‫פרסמתי אותו בפייסבוק.‬ 1248 01:17:15,920 --> 01:17:19,240 ‫ואני חושב שאז אבא שלי סיפר לי‬ ‫שבגמר יורו 1996,‬ 1249 01:17:19,240 --> 01:17:23,120 ‫הוא עלה לגג של הפאב המקומי בסטנפורד.‬ 1250 01:17:25,040 --> 01:17:27,080 ‫אז לטפס ולעלות על דברים,‬ 1251 01:17:27,080 --> 01:17:29,360 ‫זה בדם. אני חושב שאני דומה לו.‬ 1252 01:17:32,480 --> 01:17:36,720 ‫אני מרגיש די טוב לגבי אותו יום.‬ ‫אני אראה לילדיי תמונות שלי על האוטובוס.‬ 1253 01:17:37,400 --> 01:17:38,760 ‫ולילדים שלהם, כנראה.‬ 1254 01:17:39,280 --> 01:17:41,240 ‫לא הייתי משנה שום דבר מאותו יום.‬ 1255 01:17:41,240 --> 01:17:43,560 ‫חוץ מההפסד, כמובן.‬ 1256 01:17:46,400 --> 01:17:47,760 ‫הנה אנחנו מתחילים שוב.‬ 1257 01:17:47,760 --> 01:17:51,320 ‫אנגליה פותחת את הקמפיין ליורו 2024.‬ 1258 01:17:51,320 --> 01:17:55,360 ‫האם הם יטפסו מקום אחד‬ ‫ויהפכו לאלופים סוף סוף?‬ 1259 01:17:55,360 --> 01:17:57,840 ‫בשלב מסוים, אלך לראות שוב את אנגליה,‬ 1260 01:17:57,840 --> 01:18:01,000 ‫כי הנבחרת והמאמן‬ 1261 01:18:01,000 --> 01:18:03,520 ‫והבחורים ששיחקו לא עשו לי כלום.‬ 1262 01:18:04,200 --> 01:18:06,240 ‫הכדור מגיע למרקוס רשפורד.‬ 1263 01:18:07,160 --> 01:18:08,400 ‫רשפורד לאנגליה!‬ 1264 01:18:10,640 --> 01:18:13,440 ‫אם אנגליה תארח טורניר גדול ונגיע לגמר‬ 1265 01:18:13,440 --> 01:18:14,960 ‫וזה יהיה בוומבלי,‬ 1266 01:18:14,960 --> 01:18:18,120 ‫בוודאות אבזבז את כל חסכונותיי‬ ‫כדי להשיג כרטיס.‬ 1267 01:18:18,120 --> 01:18:20,240 ‫כי זו אנגליה. בטורניר חשוב.‬ 1268 01:18:20,240 --> 01:18:22,080 ‫תמיד אאמין שאנגליה תנצח.‬ 1269 01:18:23,760 --> 01:18:24,640 ‫סאקה.‬ 1270 01:18:26,000 --> 01:18:27,640 ‫שלושער לסאקה!‬ 1271 01:18:29,800 --> 01:18:32,440 ‫כדור המשחק שייך לבוקאיו סאקה.‬ 1272 01:18:34,800 --> 01:18:36,760 ‫כשהוא רק בן 21,‬ 1273 01:18:36,760 --> 01:18:40,640 ‫בוקאיו סאקה כובש שלושער ראשון בקריירה,‬ 1274 01:18:40,640 --> 01:18:42,400 ‫והוא כובש אותו במדי אנגליה.‬ 1275 01:18:49,960 --> 01:18:53,320 ‫ביום בו נערך גמר יורו 2020,‬ ‫19 שוטרים נפצעו‬ 1276 01:18:53,320 --> 01:18:56,920 ‫ו-86 אנשים נעצרו בלונדון‬ ‫בגין הפרעה הקשורה למשחק.‬ 1277 01:18:56,920 --> 01:19:00,160 ‫דוח עצמאי‬ ‫שיבח את אומץ לבם של הסדרנים והשוטרים‬ 1278 01:19:00,160 --> 01:19:03,360 ‫וכן של אנשי צוות ממועצת ברנט,‬ ‫ומבלי וההתאחדות לכדורגל,‬ 1279 01:19:03,360 --> 01:19:05,200 ‫אל מול אלימות יוצאת דופן.‬ 1280 01:19:05,720 --> 01:19:09,760 {\an8}‫ב-2022, נבחרת הנשים של אנגליה‬ ‫ניצחה בגמר היורו בוומבלי,‬ 1281 01:19:09,760 --> 01:19:13,280 {\an8}‫והשיגה למדינה גביע ראשון חשוב מאז 1966.‬ 1282 01:20:44,720 --> 01:20:49,720 ‫תרגום כתוביות: ניתאי גת‬