1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:13,160 --> 00:00:17,440 {\an8}‫- דלתת האוקוונגו, בוצוואנה -‬ 4 00:00:34,600 --> 00:00:36,960 ‫נמרים הם הטורף העליונים ביותר.‬ 5 00:00:38,440 --> 00:00:40,000 ‫יכולת ההסתתרות שלהם...‬ 6 00:00:47,880 --> 00:00:51,280 ‫יכולת הטיפוס שלהם, יכולת הציד שלהם...‬ 7 00:00:59,400 --> 00:01:01,000 ‫הכול מאוד מחושב.‬ 8 00:01:01,000 --> 00:01:02,440 ‫מאוד חכם.‬ 9 00:01:08,280 --> 00:01:11,720 ‫חייתי עם נמרים רבים‬ ‫וצילמתי אותם לאורך השנים‬ 10 00:01:11,720 --> 00:01:15,840 ‫ולכל אחד מהם יש אופי ייחודי.‬ 11 00:01:33,320 --> 00:01:35,920 {\an8}‫- בראד -‬ 12 00:01:35,920 --> 00:01:38,600 {\an8}‫בפעם הראשונה שפגשתי את מוצ'ימה,‬ 13 00:01:39,160 --> 00:01:44,600 ‫היא קפצה בקלות אל הענפים האלה,‬ ‫בגובה עשרה או 12 מטר,‬ 14 00:01:45,200 --> 00:01:47,160 ‫והתמקמה‬ 15 00:01:47,880 --> 00:01:49,000 ‫באופן מאוד מכוון.‬ 16 00:01:52,120 --> 00:01:54,080 ‫לא היה לי מושג מה היא עושה.‬ 17 00:02:05,280 --> 00:02:07,560 ‫ואז קרה משהו יוצא דופן.‬ 18 00:02:26,280 --> 00:02:30,440 ‫אף פעם לא ראיתי‬ ‫נמר מסתכן ככה כדי לתפוס טרף.‬ 19 00:02:39,200 --> 00:02:42,880 ‫אבל זמן קצר אחר כך היא גילתה את הסיבה לכך.‬ 20 00:02:57,200 --> 00:03:02,520 ‫כשזכיתי להציץ למאורה‬ ‫ולראות את הגורים הקטנטנים האלה,‬ 21 00:03:02,520 --> 00:03:05,800 ‫התחלתי להבין עד כמה הם פגיעים.‬ 22 00:03:15,840 --> 00:03:18,440 ‫השנתיים הראשונות מסוכנות מאוד,‬ 23 00:03:19,600 --> 00:03:23,680 ‫ולכן פחות מחצי מהגורים מגיעים לבגרות.‬ 24 00:03:31,280 --> 00:03:34,000 ‫לא היה לי מושג לאן הסיפור הזה ילך.‬ 25 00:03:35,400 --> 00:03:38,800 ‫אבל ידעתי שאם אעקוב אחר המשפחה הזאת,‬ 26 00:03:38,800 --> 00:03:43,200 ‫אפתח חלון לעולם של נמרים‬ ‫שאיש מעולם לא ראה.‬ 27 00:04:19,720 --> 00:04:24,360 ‫- לחיות עם נמרים -‬ 28 00:04:41,680 --> 00:04:44,160 ‫לצלם גורי נמרים זה תמיד דבר מאתגר,‬ 29 00:04:45,240 --> 00:04:47,880 ‫כי אימא טובה תשמור עליהם חבויים לחלוטין‬ 30 00:04:49,280 --> 00:04:50,880 ‫ולא תיתן לעולם להכיר אותם.‬ 31 00:05:00,400 --> 00:05:01,920 ‫כשהגורים מתבגרים,‬ 32 00:05:02,880 --> 00:05:05,680 ‫הם יחסית ערניים לעולם.‬ 33 00:05:06,560 --> 00:05:10,680 ‫אבל הם לא ילכו מעבר לגבולות המאורה.‬ 34 00:05:36,760 --> 00:05:38,880 ‫רק אחרי כשלושה חודשים‬ 35 00:05:39,520 --> 00:05:42,480 ‫הגורים מתחילים לחקור מחוץ למאורה.‬ 36 00:05:44,720 --> 00:05:49,280 ‫זה הזמן בו מתגלה האופי האמיתי שלהם.‬ 37 00:05:50,160 --> 00:05:52,120 ‫וזה זמן טוב לתת להם שמות.‬ 38 00:06:01,720 --> 00:06:04,080 {\an8}‫הפירוש של "קוטג'ירה" הוא "הביישנית".‬ 39 00:06:05,400 --> 00:06:07,280 {\an8}‫והיא הייתה דומה לאימא שלה.‬ 40 00:06:07,280 --> 00:06:11,240 ‫- מוצ'ימה‬ ‫"האמיצה" -‬ 41 00:06:13,320 --> 00:06:15,720 ‫לא רק במראה, אלא גם באופי.‬ 42 00:06:32,200 --> 00:06:36,880 ‫אפשר היה לצפות בה‬ ‫ולראות אותה מנסה להבין את העולם סביבה.‬ 43 00:06:46,320 --> 00:06:49,520 ‫עיניה הקרינו אינטליגנציה אמיתית.‬ 44 00:06:54,800 --> 00:07:00,040 ‫לבן שלה קראתי דקונגה,‬ ‫שם שפירושו "זה שרוצה כוח".‬ 45 00:07:01,960 --> 00:07:04,240 ‫הוא היה ההפך הגמור מאחותו.‬ 46 00:07:06,800 --> 00:07:09,040 ‫הוא היה הרבה יותר יהיר.‬ 47 00:07:12,720 --> 00:07:14,920 ‫הרבה יותר מגושם.‬ 48 00:07:24,800 --> 00:07:29,720 ‫אם אתה רוצה לשרוד בטבע,‬ ‫זהירות היא לא דבר שאתה יכול לזלזל בו.‬ 49 00:07:31,520 --> 00:07:33,360 ‫זה מקום מסוכן לגדול בו.‬ 50 00:08:12,880 --> 00:08:17,280 ‫צילום נמרים זו משימה שדורשת‬ ‫כמויות גדולות של מסירות ותשוקה.‬ 51 00:08:20,360 --> 00:08:26,400 ‫וידעתי שאם אני רוצה‬ ‫להצליח לעקוב אחר המשפחה הזאת,‬ 52 00:08:27,000 --> 00:08:29,080 ‫אין סיכוי שאוכל לעשות זאת לבד.‬ 53 00:08:33,120 --> 00:08:35,880 ‫- סטיב -‬ 54 00:08:40,200 --> 00:08:41,120 {\an8}‫- גרג -‬ 55 00:08:41,120 --> 00:08:44,800 {\an8}‫בניתי צוות של אנשים מלאי מוטיבציה,‬ 56 00:08:45,560 --> 00:08:51,000 ‫שהיו מוכנים להקדיש מספר שנים מחייהם‬ ‫למעקב אחר הנמרים האלה.‬ 57 00:08:58,880 --> 00:09:00,240 ‫גדלתי בעיר,‬ 58 00:09:00,240 --> 00:09:05,000 ‫וכשהגעתי לכאן לא ממש ידעתי‬ ‫איך להתמודד עם הבוש.‬ 59 00:09:05,000 --> 00:09:06,000 ‫- סיטסל -‬ 60 00:09:07,600 --> 00:09:09,760 ‫אימא שלי, במיוחד, לא שמחה.‬ 61 00:09:09,760 --> 00:09:14,200 ‫היא חשבה שאחת מחיות הבר,‬ ‫מהטורפים, תתפוס אותי.‬ 62 00:09:25,920 --> 00:09:27,840 ‫לא היה לי מושג שאגיע לכאן.‬ 63 00:09:27,840 --> 00:09:29,760 ‫- נואה -‬ 64 00:09:29,760 --> 00:09:34,120 ‫והיה לי ניסיון מינימלי בצילום ובבוש.‬ 65 00:09:37,600 --> 00:09:42,080 ‫אז נזרקתי למים העמוקים,‬ ‫והייתי צריך להוכיח את עצמי.‬ 66 00:09:47,600 --> 00:09:50,840 ‫כן, אז מוצ'ימה הסתירה את הגורים שלה‬ ‫בתחנה מרכזית נמרים,‬ 67 00:09:50,840 --> 00:09:53,640 ‫והיא הולכת מזרחה לכיוון קו העצים מונגוס.‬ 68 00:09:53,640 --> 00:09:55,160 ‫נראה שהיא צדה.‬ 69 00:10:12,000 --> 00:10:14,160 ‫אפשר לראות את הריכוז שלה.‬ 70 00:10:15,680 --> 00:10:17,480 ‫יש לה דבר אחד בראש.‬ 71 00:10:18,520 --> 00:10:20,400 ‫היא כאן כדי להביא אוכל לשולחן.‬ 72 00:10:29,600 --> 00:10:31,080 ‫כי אם את נכשלת,‬ 73 00:10:32,120 --> 00:10:35,760 ‫את עלולה לעבור שלושה ימים‬ ‫בלי להאכיל את הילדים שלך,‬ 74 00:10:35,760 --> 00:10:37,680 ‫וזה מתחיל להיות מסוכן.‬ 75 00:10:41,080 --> 00:10:43,680 ‫כל מהלך שלהם מכוון מאוד,‬ 76 00:10:44,240 --> 00:10:47,640 ‫ואפשר לראות את תהליך המחשבה יוצא לפועל.‬ 77 00:10:51,360 --> 00:10:53,240 ‫כשהציד מתרחש...‬ 78 00:10:56,600 --> 00:11:02,360 ‫האינטליגנציה הזאת,‬ ‫יחד עם יכולתו להישאר נסתר,‬ 79 00:11:02,360 --> 00:11:04,400 ‫הם מה שמגדיר נמר.‬ 80 00:11:14,000 --> 00:11:18,600 ‫מדהים עד כמה הנמר יכול להתקרב‬ 81 00:11:19,400 --> 00:11:22,480 ‫ועד כמה הטרף שלו לחלוטין לא מודע לכך.‬ 82 00:11:27,280 --> 00:11:30,840 ‫ראיתי את מוצ'ימה אורבת לטרף‬ ‫ממרחק של מטרים ספורים,‬ 83 00:11:30,840 --> 00:11:37,120 ‫ומבלה עד שעה בעמדה הזאת‬ ‫לפני שהיא מזנקת עליו.‬ 84 00:11:54,000 --> 00:11:57,320 ‫צייד מנוסה יכול לחנוק את הטרף שלו‬ 85 00:11:57,800 --> 00:12:00,680 ‫באמצעות נשיכה מעל הפה והאף שלו‬ 86 00:12:00,680 --> 00:12:04,000 ‫כדי למנוע כל רעש‬ ‫שעלול להקפיץ טורפים אחרים.‬ 87 00:12:05,280 --> 00:12:09,400 ‫ככל שנמר מסוגל להרוג יותר בשקט,‬ ‫כך הוא מצליח יותר.‬ 88 00:12:27,960 --> 00:12:32,520 ‫נמרים יכולים להעלות את הגוויה לעץ‬ ‫כדי להרחיק אותה מאוכלי נבלות,‬ 89 00:12:32,520 --> 00:12:37,880 ‫אבל אימא עם גורים צעירים מאוד‬ ‫לעיתים קרובות תחביא אותה על הקרקע.‬ 90 00:12:51,840 --> 00:12:53,800 ‫כשמוצ'ימה קראה לגורים,‬ 91 00:12:55,600 --> 00:12:58,360 ‫קוטג'ירה, בהתאם לאופיה, הגיבה מייד.‬ 92 00:13:04,640 --> 00:13:06,600 ‫אבל לא היה שום זכר לדקונגה.‬ 93 00:13:08,560 --> 00:13:12,040 ‫ברור שהוא שיחק‬ ‫הרחק מהמקום בו הוא אמור היה להיות.‬ 94 00:13:14,320 --> 00:13:19,880 ‫ומתיחת הגבולות בסביבות כאלה‬ ‫עלולה להיות קטלנית.‬ 95 00:13:22,680 --> 00:13:26,560 ‫מוצ'ימה הייתה צריכה לקרוא מספר פעמים‬ ‫לפני שקיבלה תשובה.‬ 96 00:13:34,200 --> 00:13:35,520 ‫לא ממש היה אכפת לו.‬ 97 00:13:39,280 --> 00:13:41,200 ‫הוא מרגיש שהוא כבר האחראי.‬ 98 00:13:51,760 --> 00:13:55,160 ‫הגוויה מספקת לגורים הזדמנות ללמוד.‬ 99 00:13:58,480 --> 00:14:01,840 ‫ומתקיים מעין טקס קומי מאוד,‬ 100 00:14:04,480 --> 00:14:07,920 ‫בו הם כמעט משחזרים בראשם את הציד.‬ 101 00:14:17,200 --> 00:14:20,960 ‫זה חיוני, כי זה מצית את צימאון הדם שלהם,‬ 102 00:14:21,480 --> 00:14:26,200 ‫וזה שלב חשוב בהפיכתם לציידים עצמאיים.‬ 103 00:14:43,240 --> 00:14:47,360 ‫עכשיו כשהגורים שבעים, שמנים ושמחים,‬ 104 00:14:48,040 --> 00:14:51,160 ‫מוצ'ימה צריכה ללכת לשמור על הטריטוריה שלה,‬ 105 00:14:53,000 --> 00:14:57,080 ‫ששטחה כ-20 קמ"ר.‬ 106 00:15:02,600 --> 00:15:06,200 ‫כדי לעשות זאת, היא צריכה לסייר בגבולותיה,‬ 107 00:15:07,240 --> 00:15:09,200 ‫תוך כדי שהיא מסמנת את השטח בריחה.‬ 108 00:15:35,840 --> 00:15:38,120 ‫לעקוב אחריה זה אתגר עצום.‬ 109 00:15:38,120 --> 00:15:41,840 ‫היא יכולה ללכת במשך שבע-שמונה שעות ברצף.‬ 110 00:15:49,520 --> 00:15:52,800 ‫הגוף שלך נמצא בלחץ כשאתה מנסה לעמוד בקצב.‬ 111 00:15:58,760 --> 00:16:03,080 ‫במהלך הזמן הזה לפעמים אנחנו שוכחים לאכול,‬ ‫כי אנחנו לא רוצים לאבד אותה.‬ 112 00:16:10,080 --> 00:16:14,000 ‫סימון הריח נותן לנמרות אחרות לדעת‬ 113 00:16:14,000 --> 00:16:17,480 ‫שזה השטח שלה ושישמרו מרחק.‬ 114 00:16:20,000 --> 00:16:24,680 ‫אבל זה לא מרתיע זכרים נוודים‬ ‫מלהיכנס לטריטוריה שלה.‬ 115 00:16:41,280 --> 00:16:44,360 ‫הרוצחים הכי גדולים של גורי נמרים‬ ‫הם נמרים אחרים.‬ 116 00:16:44,880 --> 00:16:49,520 ‫והזכר הנודד הזה‬ ‫היווה איום על קוטג'ירה ודקונגה.‬ 117 00:16:55,520 --> 00:17:01,280 ‫הם יהרגו את הגורים בכוונה,‬ ‫כדי להכניס את הנקבה שוב למצב של ייחום,‬ 118 00:17:01,840 --> 00:17:03,440 ‫ואז הם יוכלו להזדווג איתה.‬ 119 00:17:13,760 --> 00:17:16,480 ‫הדבר היחיד שעלול לעמוד בדרכו...‬ 120 00:17:18,600 --> 00:17:19,560 {\an8}‫הוא מוקניו...‬ 121 00:17:19,560 --> 00:17:22,760 {\an8}‫- מוקניו‬ ‫"הגדול" -‬ 122 00:17:22,760 --> 00:17:26,000 {\an8}‫הזכר הדומיננטי באזור ואביהם של הגורים.‬ 123 00:17:34,360 --> 00:17:37,600 ‫ברגע שמוקניו קלט את ריחו של הפולש,‬ 124 00:17:37,600 --> 00:17:40,160 ‫הוא מייד התחיל לחפש אותו.‬ 125 00:18:16,160 --> 00:18:21,760 ‫לא עבר זמן רב עד שמוקניו‬ ‫הגיע לזכר המעט חיוור.‬ 126 00:18:51,440 --> 00:18:56,040 ‫אז הייתה לנו סיטואציה‬ ‫שבה שני הזכרים האלה בחנו אחד את השני.‬ 127 00:18:58,400 --> 00:19:01,400 ‫המתח גבר וגבר.‬ 128 00:19:09,480 --> 00:19:14,280 ‫בסופו של דבר הגיע הרגע‬ ‫בו שני הזכרים האלה היו צריכים לריב.‬ 129 00:19:20,320 --> 00:19:23,800 ‫זה קרה באזור מלא בסבך שיחים,‬ ‫שלא יכולנו לראות.‬ 130 00:19:33,400 --> 00:19:34,640 ‫הרבה היה מונח על הכף.‬ 131 00:19:35,480 --> 00:19:38,880 ‫זה היה קרב שבסופו של דבר יקבע‬ 132 00:19:38,880 --> 00:19:42,320 ‫אם קוטג'ירה ודקונגה יחיו או ימותו.‬ 133 00:19:55,520 --> 00:19:58,000 ‫הראשון שהופיע היה הפולש הצעיר.‬ 134 00:20:01,280 --> 00:20:03,160 ‫אבל לא היה סימן למוקניו.‬ 135 00:20:08,880 --> 00:20:11,680 ‫אי הוודאות הייתה נוראית.‬ 136 00:20:27,720 --> 00:20:31,120 ‫בסופו של דבר הוא הופיע, חבוט למדי.‬ 137 00:20:40,680 --> 00:20:44,320 ‫אבל מכיוון שהזכר הנווד התחיל לעזוב,‬ 138 00:20:46,200 --> 00:20:47,760 ‫ברור שמוקניו היה המנצח.‬ 139 00:20:54,240 --> 00:21:00,080 ‫כולנו נשמנו לרווחה‬ ‫כשידענו שהמשפחה של מוצ'ימה בטוחה‬ 140 00:21:01,680 --> 00:21:05,280 ‫ושאנחנו יכולים להמשיך בסיפור שלהם.‬ 141 00:21:27,080 --> 00:21:32,440 ‫היו ימות ושבועות שלמים בהם‬ ‫אין לך אינטראקציה עם אף אדם.‬ 142 00:21:36,200 --> 00:21:39,200 ‫אז חשוב שיהיה לך נוח עם המחשבות שלך.‬ 143 00:21:58,400 --> 00:22:00,400 ‫תמיד הייתי אדם מופנם,‬ 144 00:22:00,400 --> 00:22:05,160 ‫ואני מניח שהשהות כאן בשקט ובשלווה‬ 145 00:22:05,160 --> 00:22:07,480 ‫התאימה לאופי שלי.‬ 146 00:22:25,680 --> 00:22:28,480 ‫כשישנים בחוץ בלילה, צריך להיות ערניים.‬ 147 00:22:29,000 --> 00:22:33,080 ‫תמיד יש סיכוי‬ ‫שיעברו באזור נחשים, עקרבים ואריות.‬ 148 00:22:36,000 --> 00:22:39,280 ‫אבל אתה גם שוכב תחת שמיכת כוכבים...‬ 149 00:22:41,880 --> 00:22:45,000 ‫דבר שבימינו לאנשים לא ממש יוצא לחוות.‬ 150 00:23:05,920 --> 00:23:12,240 ‫- כעבור שישה חודשים... -‬ 151 00:23:27,200 --> 00:23:30,880 ‫כשאתה מתעורר, אתה מטמיע את עצמך בסביבה.‬ 152 00:23:32,080 --> 00:23:33,520 ‫כשאתה מתצפת,‬ 153 00:23:33,520 --> 00:23:37,040 ‫אתה לא מחפש רק נמרים על עצים או בהליכה.‬ 154 00:23:37,040 --> 00:23:42,720 ‫אתה מסתכל גם על חיות בר אחרות באזור‬ ‫כדי לראות אם הן רגועות או דרוכות.‬ 155 00:23:42,720 --> 00:23:46,840 ‫גם זה נותן לך סימן‬ ‫אם יש או אין נמר בסביבה.‬ 156 00:24:10,720 --> 00:24:14,560 ‫רבותיי, יש עקבות של נמרה בדרך‬ 157 00:24:14,560 --> 00:24:16,440 ‫שמובילה ליער פנגולין.‬ 158 00:24:17,840 --> 00:24:19,920 ‫הן נראות טריות. אני אעקוב אחריהן.‬ 159 00:24:29,080 --> 00:24:32,160 ‫אתה צריך להפוך לנמר‬ ‫ולחשוב כמו נמר, להתנהג כמו נמר.‬ 160 00:24:32,680 --> 00:24:34,560 ‫זה המפתח כדי למצוא אותם.‬ 161 00:24:36,160 --> 00:24:39,600 ‫זה מגיע עם הזמן ועם העבודה היום יומית.‬ 162 00:25:00,520 --> 00:25:03,520 ‫כן, אז הצלחתי לאתר את מוצ'ימה.‬ 163 00:25:03,520 --> 00:25:07,840 ‫היא עם קוטג'ירה,‬ ‫והן מתקדמות לכיוון מעבר מנגוסטין.‬ 164 00:25:28,080 --> 00:25:31,480 ‫כשגור נמר מגיע לגיל שנה בערך,‬ 165 00:25:31,480 --> 00:25:35,960 ‫אינסטינקט הציד שלו מתחיל ממש להתחדד.‬ 166 00:25:37,120 --> 00:25:43,440 ‫בשלב הזה מוצ'ימה כבר לקחה איתה את קוטג'ירה‬ ‫לכמה מסעות ציד‬ 167 00:25:43,440 --> 00:25:45,760 ‫כדי שתוכל לצפות וללמוד.‬ 168 00:26:04,840 --> 00:26:08,280 ‫יש פעם שבה קוטג'ירה צופה באימא צדה.‬ 169 00:26:11,080 --> 00:26:12,880 ‫ואימא במצב מארב מלא.‬ 170 00:26:13,680 --> 00:26:15,880 ‫היא נעה בחמקנות, לא רוצה שיראו אותה.‬ 171 00:26:53,400 --> 00:26:57,880 ‫ואז פתאום קוטג'ירה מגיעה‬ ‫כי היא רוצה חיבוק מאימא שלה.‬ 172 00:27:01,800 --> 00:27:05,120 ‫צריך לתת לילדים שלך תשומת לב,‬ ‫אבל לא בעבודה.‬ 173 00:27:16,840 --> 00:27:19,080 ‫הכוונות של קוטג'ירה טובות,‬ 174 00:27:19,080 --> 00:27:22,560 ‫אבל עדיין אין לה את המיומנות, את הניסיון.‬ 175 00:27:24,440 --> 00:27:26,920 ‫אבל לפחות היא מוכנה ללמוד.‬ 176 00:27:34,400 --> 00:27:36,800 ‫דקונגה היה שונה לחלוטין מאחותו.‬ 177 00:27:37,440 --> 00:27:41,400 ‫לא הייתה לו יכולת המיקוד‬ ‫כדי לרצות ללמוד ממישהו.‬ 178 00:27:43,120 --> 00:27:44,960 ‫אפשר לומר שהוא היה במשימה משלו.‬ 179 00:27:54,440 --> 00:27:56,720 ‫הוא כל הזמן הסתבך בצרות.‬ 180 00:28:14,680 --> 00:28:16,280 ‫מבין שני הגורים של מוצ'ימה,‬ 181 00:28:17,160 --> 00:28:20,600 ‫תמיד היה חשש שדקונגה לא ישרוד.‬ 182 00:28:26,480 --> 00:28:29,960 ‫הייתה תקופה אחת מסוימת‬ ‫בה הוא נעדר למשך מספר ימים.‬ 183 00:28:30,520 --> 00:28:33,640 ‫זה היה חריג.‬ ‫לא מצאנו אותו. לא ידענו איפה הוא.‬ 184 00:28:34,280 --> 00:28:39,840 ‫לנמר בשלב הזה בחייו‬ ‫קל מאוד להיהרג על ידי טורפים.‬ 185 00:28:46,480 --> 00:28:50,920 ‫כן, אני ליד קו העצים ולווט עכשיו,‬ ‫ואין זכר לדקונגה.‬ 186 00:28:52,280 --> 00:28:56,600 ‫יש משפחת צ'יטות באזור,‬ ‫אז כנראה שאבלה איתם זמן מה.‬ 187 00:28:59,520 --> 00:29:02,600 ‫זאת הייתה אימא עם שני בנים כמעט בוגרים.‬ 188 00:29:08,320 --> 00:29:10,040 ‫הם הצליחו להרוג אימפלה.‬ 189 00:29:18,600 --> 00:29:20,280 ‫צפיתי בהם אוכלים קצת.‬ 190 00:29:23,600 --> 00:29:26,200 ‫ואז את מי אני רואה?‬ 191 00:29:27,440 --> 00:29:28,400 ‫דקונגה.‬ 192 00:29:31,000 --> 00:29:35,280 ‫הכיוון שלו הוא‬ ‫לעבר גוויית האימפלה עם משפחת הצ'יטות.‬ 193 00:29:40,600 --> 00:29:43,240 ‫והוא מתקרב.‬ 194 00:29:44,280 --> 00:29:47,360 ‫רק הוא ינסה לקחת בעלות על האימפלה הזאת,‬ 195 00:29:47,960 --> 00:29:51,640 ‫כילד קטן, משלוש צ'יטות גדולות.‬ 196 00:29:57,000 --> 00:30:00,160 ‫זה מתאר בצורה מושלמת את האופי של דקונגה.‬ 197 00:30:41,160 --> 00:30:44,360 ‫מעולם לא שמעתי על נמר שצ'יטה רודפת אחריו.‬ 198 00:30:45,680 --> 00:30:48,960 ‫ומעולם לא שמעתי על נמר שעולה על עץ דקל.‬ 199 00:30:54,480 --> 00:30:58,120 ‫אנחנו צופים בנמרים האלה‬ ‫במשך שעות, ימים, ושבועות,‬ 200 00:30:58,120 --> 00:30:59,640 ‫והם לא עושים כלום.‬ 201 00:31:00,280 --> 00:31:03,920 ‫אבל מגיע היום האחד בו אתה חייב להיות חד.‬ 202 00:31:13,280 --> 00:31:15,840 ‫דקונגה בטח חשב שהתמזל מזלו‬ 203 00:31:16,960 --> 00:31:19,000 ‫כשהוא הריח חיה שמישהו אחר הרג.‬ 204 00:31:21,600 --> 00:31:26,720 ‫אז הוא נתן לאפו להוביל אותו,‬ ‫רק כדי לגלות שזה היה מוקניו, אביו.‬ 205 00:31:31,600 --> 00:31:34,800 ‫אתה לא נדחף להרג של זכר דומיננטי.‬ 206 00:31:41,800 --> 00:31:44,400 ‫אבל הבטן של דקונגה הובילה אותו.‬ 207 00:31:50,440 --> 00:31:53,040 ‫העובדה שזה היה אביו לא ממש שינתה.‬ 208 00:31:59,800 --> 00:32:01,880 ‫הוא שיחק באש.‬ 209 00:32:46,880 --> 00:32:49,240 ‫בכל פעם שדקונגה נכשל,‬ 210 00:32:49,240 --> 00:32:52,240 ‫חשבתי שהוא יתעשת ויוותר.‬ 211 00:32:55,960 --> 00:32:59,280 ‫אבל אין בו שום תחושת סכנה,‬ ‫והוא פשוט המשיך.‬ 212 00:33:14,800 --> 00:33:16,800 ‫באופן מדהים, התעוזה שלו השתלמה.‬ 213 00:33:22,680 --> 00:33:25,960 ‫לרגע לא הייתי מצפה שהמצב הזה יסתיים ככה,‬ 214 00:33:26,520 --> 00:33:30,080 ‫ואני לא בטוח למה מוקניו נסוג.‬ 215 00:33:43,960 --> 00:33:49,280 ‫אולי הייתה שם הכרה מצד אביו,‬ ‫שזה יכול להיות דבר מדהים.‬ 216 00:33:54,480 --> 00:33:57,400 ‫זו עדות אמיתית לאופיו של דקונגה.‬ 217 00:33:59,640 --> 00:34:05,760 ‫ורגעים כאלה מראים צד אחר של הנמרים,‬ 218 00:34:05,760 --> 00:34:07,760 ‫שמעולם לא ראינו קודם לכן.‬ 219 00:34:25,600 --> 00:34:28,760 ‫בסופו של דבר, המשפחה התאחדה.‬ 220 00:34:42,840 --> 00:34:45,840 ‫החיבור ברגע הזה מדהים.‬ 221 00:34:46,640 --> 00:34:49,320 ‫יש הרבה שובבות, הרבה קפיצות.‬ 222 00:35:06,800 --> 00:35:09,600 ‫ובמקרה של דקונגה, חוצפה, למעשה.‬ 223 00:35:22,280 --> 00:35:25,400 ‫רגעי ההנאה האלה הלכו והתמעטו.‬ 224 00:35:26,640 --> 00:35:32,520 ‫הם בהחלט מתקרבים לזמן‬ ‫בו הם יהיו עצמאיים יותר...‬ 225 00:35:35,040 --> 00:35:37,000 ‫שזה דבר בלתי נמנע עבור נמר.‬ 226 00:35:46,440 --> 00:35:47,320 ‫נואה?‬ 227 00:35:48,440 --> 00:35:49,520 ‫כן, גרג, דבר.‬ 228 00:35:51,000 --> 00:35:53,880 ‫שקט אצלי. לא מצאתי אף סימן,‬ 229 00:35:53,880 --> 00:35:57,160 ‫אז אני חושב שאלך למחנה להתרענן.‬ 230 00:35:59,440 --> 00:36:04,120 ‫קיבלתי, גרג. שקט מאוד גם אצלי,‬ ‫אז אגיע קצת אחריך.‬ 231 00:36:05,760 --> 00:36:07,360 ‫נתראה במחנה.‬ 232 00:36:08,800 --> 00:36:13,240 ‫לשבת במכונית במשך שבוע,‬ ‫בלי לזוז, זה לא אידיאלי.‬ 233 00:36:13,840 --> 00:36:17,080 ‫אז להגיע למחנה, לעשות קצת ספורט,‬ 234 00:36:17,080 --> 00:36:18,520 ‫להתגלח, אתה יודע,‬ 235 00:36:18,520 --> 00:36:21,360 ‫רק לטפל קצת בעצמך זה חשוב.‬ 236 00:36:21,360 --> 00:36:23,800 {\an8}‫- האנה -‬ 237 00:36:23,800 --> 00:36:27,200 {\an8}‫הצוות הפך להיות כמו משפחה מורחבת.‬ 238 00:36:27,840 --> 00:36:30,640 ‫בלי רמה כזאת של דינמיקה קבוצתית,‬ 239 00:36:30,640 --> 00:36:34,000 ‫כל המבצע הזה פשוט לא היה אפשרי.‬ 240 00:36:49,040 --> 00:36:51,760 ‫להרבה מאיתנו יש את המחלה‬ ‫שכשאנחנו שבים למחנה,‬ 241 00:36:51,760 --> 00:36:55,760 ‫אנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים‬ ‫את כל האקשן בבוש.‬ 242 00:36:57,440 --> 00:36:59,640 ‫אז אתה מנסה לעשות כמה שיותר במחנה,‬ 243 00:36:59,640 --> 00:37:02,480 ‫אבל גם משתדל כמה שיותר לחזור לשטח.‬ 244 00:37:16,880 --> 00:37:20,560 ‫- כעבור חצי שנה... -‬ 245 00:37:22,200 --> 00:37:25,840 ‫כשהאוקוונגו בשיא החום,‬ ‫רוחות נושבות על פני האדמה‬ 246 00:37:26,640 --> 00:37:29,160 ‫וסופות הרעמים מתחילות להיבנות.‬ 247 00:37:37,040 --> 00:37:41,160 ‫אבל כשהיא סוף סוף מתחילה, יורד גשם חזק.‬ 248 00:37:50,160 --> 00:37:52,640 ‫נראה שהכול חוגג את הגעתו.‬ 249 00:37:54,720 --> 00:37:59,720 ‫זאת הקלה מהחום הבלתי פוסק‬ ‫והבטחה לזמנים קלים יותר...‬ 250 00:38:01,880 --> 00:38:05,640 ‫בהם חיים מוזרמים אל הסביבה.‬ 251 00:38:34,320 --> 00:38:37,760 ‫כמעט כולם יולדים בעונה הזאת.‬ 252 00:38:57,400 --> 00:39:01,720 ‫אין זמן טוב יותר‬ ‫עבור גורי נמרים בני 18 חודשים...‬ 253 00:39:04,880 --> 00:39:08,320 ‫להכיר את מה שיהיה הטרף שלהם בעתיד.‬ 254 00:39:17,240 --> 00:39:18,840 ‫אני עוקב אחרי קוטג'ירה.‬ 255 00:39:18,840 --> 00:39:21,600 ‫אנחנו קרובים לקו העצים מונגוס כרגע.‬ 256 00:39:22,160 --> 00:39:24,200 ‫היא שוכבת לנוח.‬ 257 00:39:30,400 --> 00:39:32,720 ‫היא הייתה בבוש במשך כמה שעות,‬ 258 00:39:34,480 --> 00:39:38,880 ‫ואז קבוצה גדולה של בבונים‬ ‫התחילה להגיע לאזור.‬ 259 00:39:42,160 --> 00:39:46,600 ‫וקוטג'ירה אולי חשבה,‬ ‫"אולי אוכל לתפוס את אחד הצעירים".‬ 260 00:39:48,880 --> 00:39:51,520 ‫והיא נשארה בבוש הזה יותר מדי זמן.‬ 261 00:40:10,080 --> 00:40:12,320 ‫הקיפו אותה בבונים זכרים גדולים,‬ 262 00:40:13,880 --> 00:40:19,280 ‫בעלי שיניים מאסיביות וחזקות‬ ‫שבנויות כדי לגרום נזק.‬ 263 00:40:31,800 --> 00:40:33,160 ‫היא הייתה בצרות גדולות.‬ 264 00:41:13,880 --> 00:41:17,200 ‫אני לא חושב שהיא אי פעם רצה כל כך מהר.‬ 265 00:41:18,480 --> 00:41:23,080 ‫אבל היא הבינה‬ ‫שהמצב יכול להשתנות שם מהר מאוד.‬ 266 00:41:44,960 --> 00:41:48,520 ‫במהלך התקופה של הפרויקט הזה‬ ‫בילינו עם הנמרים יותר זמן‬ 267 00:41:48,520 --> 00:41:51,600 ‫מאשר עם כל יצור אחר בפלנטה.‬ 268 00:41:53,080 --> 00:41:59,800 ‫היה מדהים להיכנס‬ ‫למשפחה הכל כך חמקנית וחשאית הזו,‬ 269 00:42:00,680 --> 00:42:02,600 ‫לתוך הסודות הכמוסים שלהם.‬ 270 00:42:06,280 --> 00:42:09,240 ‫אתה ממש מתחבר רגשית לחתולים האלה,‬ 271 00:42:09,240 --> 00:42:12,120 ‫כי אתה נמצא איתם כל שבוע וכל יום,‬ 272 00:42:12,120 --> 00:42:15,040 ‫ומגיע שלב שבו אתה מתחיל לעודד אותם.‬ 273 00:42:18,760 --> 00:42:20,480 ‫אתה צוחק איתם ובוכה איתם,‬ 274 00:42:20,480 --> 00:42:25,040 ‫ויש רגעים שאתה חושב לעצמך,‬ ‫"אני באמת אוהב את החתול הזה."‬ 275 00:42:26,360 --> 00:42:29,760 ‫אבל אתה צריך להיות מסוגל לקבוע גבולות.‬ 276 00:42:30,280 --> 00:42:34,440 ‫והעניין הוא לתת להם‬ ‫לחיות את החיים שלהם כנמרים‬ 277 00:42:35,560 --> 00:42:37,360 ‫ולהישאר בגדר צופה.‬ 278 00:42:57,800 --> 00:43:01,200 ‫היה בלתי נמנע שמוצ'ימה תרצה להזדווג שוב.‬ 279 00:43:04,560 --> 00:43:06,800 ‫וכשהגורים היו בני שנתיים...‬ 280 00:43:11,880 --> 00:43:13,360 ‫היא נכנסה לייחום.‬ 281 00:43:30,120 --> 00:43:32,800 ‫היא רצתה לזכות בתשומת ליבו של מוקניו,‬ 282 00:43:33,720 --> 00:43:37,800 ‫והתחילה להשאיר את הריח שלה‬ ‫בכל רחבי הטריטוריה שלה.‬ 283 00:43:48,520 --> 00:43:50,440 ‫כששני נמרים מתייחדים,‬ 284 00:43:51,360 --> 00:43:52,720 ‫זה רומן אינטנסיבי.‬ 285 00:43:54,320 --> 00:43:58,280 ‫הם יזדווגו מאות פעמים‬ ‫לאורך ארבעה או חמישה ימים.‬ 286 00:44:06,280 --> 00:44:13,280 ‫בדרך כלל הנקבה היא זאת‬ ‫שמעודדת את התנהגות ההזדווגות.‬ 287 00:44:25,200 --> 00:44:26,600 ‫היא תפלרטט איתו...‬ 288 00:44:29,640 --> 00:44:32,400 ‫ותרעיף עליו אהבה ותשומת לב.‬ 289 00:44:45,200 --> 00:44:49,320 ‫אחרי שלושה ימים של הזדווגות, הזכר עייף.‬ 290 00:44:49,320 --> 00:44:51,280 ‫הוא מותש. הוא סחוט.‬ 291 00:45:06,280 --> 00:45:08,200 ‫והיא עדיין רוצה לוודא‬ 292 00:45:08,200 --> 00:45:11,240 ‫שההזדווגות הזאת תצליח.‬ 293 00:45:18,880 --> 00:45:24,400 ‫היא רק מנסה להבטיח‬ ‫שהוא ידע שאלה יהיו הגורים שלו.‬ 294 00:45:54,440 --> 00:45:58,080 ‫אחרי ההזדווגות,‬ ‫מוצ'ימה מצפה למשפחה החדשה שלה.‬ 295 00:46:01,080 --> 00:46:07,000 ‫וקוטג'ירה ודקונגה מהווים סכנה אמיתית‬ ‫לגוריה שטרם נולדו.‬ 296 00:46:14,400 --> 00:46:17,760 ‫למוצ'ימה יש עכשיו רק שלושה חודשים‬ 297 00:46:18,920 --> 00:46:23,160 ‫לסלק את שניהם לפני שתגיע משפחתה החדשה.‬ 298 00:46:27,000 --> 00:46:28,560 ‫השעון מתקתק.‬ 299 00:46:35,360 --> 00:46:38,160 ‫קוטג'ירה הראתה סימני התקדמות גדולים,‬ 300 00:46:38,920 --> 00:46:42,920 ‫אבל עדיין לא הצליחה להרוג לראשונה.‬ 301 00:46:46,080 --> 00:46:50,080 ‫דקונגה, מצד שני, עדיין עשה טעויות גדולות.‬ 302 00:46:52,880 --> 00:46:55,240 ‫והוא היווה דאגה משמעותית.‬ 303 00:47:01,640 --> 00:47:03,880 ‫מוצ'ימה ידעה שהוא צריך עזרה.‬ 304 00:47:09,000 --> 00:47:13,640 ‫וכאימא טובה, היא הראתה לו באופן מכוון‬ ‫איפה למצוא את הטרף שלו.‬ 305 00:47:26,960 --> 00:47:31,320 ‫ברור שמוצ'ימה ידעה‬ ‫שיש גורי חזיר יבלות בתוך החור הזה,‬ 306 00:47:31,320 --> 00:47:35,400 ‫והיא העניקה לבנה הזדמנות מושלמת.‬ 307 00:47:37,200 --> 00:47:40,120 ‫יש תהליך מחשבה. שום דבר לא אינסטינקטיבי.‬ 308 00:47:42,200 --> 00:47:45,040 ‫היה מדהים להיות עדים להתנהגות כזאת.‬ 309 00:47:56,200 --> 00:47:59,040 ‫מה שהיא לא ציפתה זה שהאימא תהיה בבית.‬ 310 00:48:00,760 --> 00:48:03,960 ‫עימות מול חזיר יבלות בוגר בתוך חור‬ ‫הוא כמעט בלתי אפשרי.‬ 311 00:48:05,880 --> 00:48:08,640 ‫הניבים החדים שלהם יקרעו אותם לגזרים.‬ 312 00:48:22,600 --> 00:48:26,000 ‫קוטג'ירה צפתה בדקונגה ובמוצ'ימה,‬ 313 00:48:26,800 --> 00:48:28,560 ‫ולמדה מהטעויות שלהם.‬ 314 00:48:29,280 --> 00:48:31,840 ‫הם נלחמו בקרב בו לעולם לא יוכלו לנצח.‬ 315 00:48:56,680 --> 00:48:59,880 ‫וכשבוע אחר כך,‬ 316 00:48:59,880 --> 00:49:04,240 ‫קוטג'ירה יושבת במרחק 25 מטר‬ ‫ממאורה של חזירי יבלות.‬ 317 00:49:05,320 --> 00:49:06,800 ‫והיא מחכה.‬ 318 00:49:10,400 --> 00:49:11,600 ‫כשעה לאחר מכן,‬ 319 00:49:12,120 --> 00:49:14,880 ‫אני רואה‬ ‫את חזירת היבלות האימא יוצאת מהמאורה.‬ 320 00:49:52,400 --> 00:49:56,000 ‫אחר כך הבנתי שהיא חישבה את כל זה‬ 321 00:49:56,000 --> 00:49:59,000 ‫מהרגע שעצרנו ליד מאורת חזירי היבלות הזאת.‬ 322 00:49:59,840 --> 00:50:01,120 ‫זה מדהים!‬ 323 00:50:17,560 --> 00:50:21,760 {\an8}‫- כעבור חודשיים... -‬ 324 00:50:48,320 --> 00:50:53,320 ‫לא רק שהמיומנויות של קוטג'ירה התפתחו,‬ ‫היא גם גדלה פיזית‬ 325 00:50:54,360 --> 00:50:56,560 ‫והגיעה לבגרות מינית.‬ 326 00:51:00,240 --> 00:51:04,720 ‫היא התחילה לסמן בריחה‬ ‫בכל רחבי הטריטוריה של אימא שלה.‬ 327 00:51:08,520 --> 00:51:10,920 ‫זה ימשוך זכרים נוודים,‬ 328 00:51:10,920 --> 00:51:14,520 ‫והם יהוו איום אמיתי על גוריה של מוצ'ימה,‬ ‫שטרם נולדו.‬ 329 00:51:40,640 --> 00:51:44,560 ‫למוצ'ימה לא נותרה ברירה‬ ‫אלא לסלק את קוטג'ירה.‬ 330 00:51:50,600 --> 00:51:53,760 ‫היא קלטה את ריחה של קוטג'ירה מהר מאוד,‬ 331 00:51:54,440 --> 00:51:56,280 ‫ועלתה על השביל שלה.‬ 332 00:52:04,880 --> 00:52:06,840 ‫קוטג'ירה זיהתה את אימא שלה.‬ 333 00:52:10,200 --> 00:52:16,320 ‫אבל שפת הגוף שלה הייתה שונה.‬ ‫הגישה שלה הייתה הרבה יותר רצינית וממוקדת.‬ 334 00:52:43,600 --> 00:52:48,720 ‫כשהסתיים הריב,‬ ‫אפשר היה לזהות בלבול על פניה של קוטג'ירה.‬ 335 00:52:51,880 --> 00:52:54,960 ‫היא לא הבינה את התוקפנות.‬ 336 00:53:00,400 --> 00:53:04,440 ‫מוצ'ימה הדפה אותה יותר ויותר‬ ‫לכיוון קצה הטריטוריה.‬ 337 00:53:17,480 --> 00:53:20,560 ‫כשקוטג'ירה הרגישה שלא נשאר יותר לאן ללכת‬ 338 00:53:20,560 --> 00:53:25,120 ‫ושהיא צריכה לדחוף בחזרה‬ ‫ולנסות לשמור על השטח שלה,‬ 339 00:53:26,160 --> 00:53:27,840 ‫זה נתפס כאתגר.‬ 340 00:54:04,360 --> 00:54:06,600 ‫זה היה סוף מערכת היחסים הזאת.‬ 341 00:54:10,360 --> 00:54:12,840 ‫אימא ובת נאלצו ללכת כל אחת לדרכה.‬ 342 00:54:19,000 --> 00:54:21,440 ‫קשה להבין את זה במושגים של בני אדם.‬ 343 00:54:22,400 --> 00:54:24,560 ‫ההיפרדות שלנו מהצאצאים שלנו‬ 344 00:54:25,920 --> 00:54:27,520 ‫אף פעם לא כל כך פתאומית.‬ 345 00:54:32,880 --> 00:54:36,920 ‫לראות את זה בחייהם של נמרים זה אכזרי.‬ 346 00:54:40,800 --> 00:54:44,000 ‫אבל ככה עובד עולם הטבע.‬ 347 00:54:45,200 --> 00:54:49,120 ‫וקטוג'ירה נדחקה אל הלא נודע,‬ 348 00:54:50,200 --> 00:54:51,960 ‫ולא קיבלה הזמנה לחזור.‬ 349 00:55:01,080 --> 00:55:04,280 ‫כדי שמוצ'ימה תוכל להמליט בבטחה שגר חדש,‬ 350 00:55:05,080 --> 00:55:07,840 ‫היא הייתה צריכה ששני גוריה יעזבו את הבית,‬ 351 00:55:08,720 --> 00:55:11,160 ‫אבל דקונגה עדיין היה בסביבה.‬ 352 00:55:34,880 --> 00:55:39,760 ‫במקום לחשוב ולהשתמש במיומנויות‬ ‫שאימו הנחילה לו,‬ 353 00:55:39,760 --> 00:55:42,480 ‫הוא היה מסתער לתוך סיטואציות,‬ 354 00:55:43,880 --> 00:55:45,920 ‫שזו לא הדרך בה נמר אמור לצוד.‬ 355 00:56:26,800 --> 00:56:31,320 ‫הוא נכשל באופן עצוב, פעם אחר פעם.‬ 356 00:56:35,800 --> 00:56:37,120 ‫דקונגה לא היה מוכן,‬ 357 00:56:37,120 --> 00:56:40,800 ‫ואם הוא היה נדחק החוצה עכשיו,‬ ‫הוא לא היה שורד.‬ 358 00:57:05,280 --> 00:57:08,960 ‫יום אחד דקונגה מטפס למאורה של חזירי יבלות.‬ 359 00:57:12,040 --> 00:57:15,640 ‫כבר ראיתי בעבר את כל הנמרים‬ ‫בודקים מאורות של חזירי בר...‬ 360 00:57:17,680 --> 00:57:22,280 ‫אבל מעולם לא ראיתי מישהו‬ ‫שמנסה לתקוף את חזיר היבלות הכי גדול באזור,‬ 361 00:57:24,480 --> 00:57:25,560 {\an8}‫סייברטות'.‬ 362 00:58:08,320 --> 00:58:12,240 ‫הוא לא מוכן לקבל כישלון,‬ ‫אז הוא עוקב אחר חזיר היבלות הזה,‬ 363 00:58:12,240 --> 00:58:13,600 ‫והוא מנסה שוב...‬ 364 00:58:42,480 --> 00:58:45,000 ‫להרוג חזיר יבלות בוגר.‬ 365 00:58:47,560 --> 00:58:49,120 ‫הוא הוכיח שכולנו טעינו.‬ 366 00:58:52,360 --> 00:58:54,000 ‫כן, זה היה רגע מלא גאווה.‬ 367 00:59:05,200 --> 00:59:09,040 ‫הרג חזיר היבלות‬ ‫ממש שינה את דפוס המחשבה של דקונגה,‬ 368 00:59:10,920 --> 00:59:14,080 ‫ועכשיו זה השפיע על אימו.‬ 369 00:59:28,680 --> 00:59:33,360 ‫מבחינה פיזית הוא היה דומיננטי עליה‬ ‫והפך להיות איום,‬ 370 00:59:33,360 --> 00:59:37,120 ‫לא רק עליה, אלא גם על גוריה שטרם נולדו.‬ 371 00:59:42,800 --> 00:59:46,080 ‫אפשר היה לראות‬ ‫את מערכת היחסים מתחילה להתפרק.‬ 372 00:59:56,080 --> 00:59:59,840 ‫בכל פעם שהם נפגשו, התוקפנות גברה.‬ 373 01:00:26,480 --> 01:00:28,320 ‫בסופו של דבר מוצ'ימה התפרצה.‬ 374 01:01:10,800 --> 01:01:13,480 ‫המשפחתיות והנחמדות נעלמו.‬ 375 01:01:48,680 --> 01:01:51,440 ‫הוא הפנה גב לטריטוריה של אימו‬ 376 01:01:52,360 --> 01:01:55,120 ‫והחליט ללכת לדרכו.‬ 377 01:02:04,400 --> 01:02:07,680 ‫מוצ'ימה עשתה כל מה שהייתה יכולה‬ ‫עבור דקונגה.‬ 378 01:02:10,880 --> 01:02:14,080 ‫והוא יצא לעולם עם הסיכוי הכי טוב להצליח.‬ 379 01:02:16,880 --> 01:02:18,840 ‫היינו צריכים לראות אותו עוזב,‬ 380 01:02:18,840 --> 01:02:21,880 ‫ולא ידענו אם נראה אותו שוב.‬ 381 01:02:28,320 --> 01:02:30,000 ‫זה רגע חמוץ-מתוק.‬ 382 01:02:30,680 --> 01:02:32,840 ‫הרגשות שלך לא חשובים.‬ 383 01:02:32,840 --> 01:02:37,480 ‫הוא צריך לעזוב כדי להשיג טריטוריה משלו,‬ ‫ויום אחד להקים משפחה משלו.‬ 384 01:02:38,000 --> 01:02:40,560 {\an8}‫- האנה -‬ 385 01:02:40,560 --> 01:02:44,200 {\an8}‫יש איזו תחושת גאווה שהוא הגיע עד כאן.‬ 386 01:02:44,200 --> 01:02:46,840 ‫הוא עבר את החלק הכי קשה במסע שלו.‬ 387 01:02:55,040 --> 01:02:57,800 ‫אתה יודע שהוא יצא לשטח ויצליח.‬ 388 01:02:57,800 --> 01:03:02,200 ‫הוא ילד גדול וחזק, וזה מנחם אותך.‬ 389 01:03:07,520 --> 01:03:09,440 ‫אחרי עזיבתו של דקונגה,‬ 390 01:03:09,440 --> 01:03:13,240 ‫נסגר החלון הייחודי הזה‬ ‫לתוך חייה של משפחת נמרים.‬ 391 01:03:32,080 --> 01:03:38,640 ‫אני לא חושב שמישהו היה יכול להיות חלק מזה‬ ‫בלי להשתנות בעקבות החוויות שחלקנו.‬ 392 01:03:47,560 --> 01:03:50,880 ‫השנתיים וחצי בהן‬ ‫ביליתי עם הנמרים האלה וצילמתי אותם‬ 393 01:03:50,880 --> 01:03:54,040 ‫נתנו לי השקפה שונה על החיים שלנו.‬ 394 01:04:00,640 --> 01:04:03,520 ‫יש משהו טהור בחיים שהם חיים.‬ 395 01:04:06,000 --> 01:04:08,360 ‫אלה חיים מאוד מסודרים ולא מסובכים,‬ 396 01:04:09,080 --> 01:04:13,440 ‫ואני חושב שאם אצליח להיות יותר כזה בחיי...‬ 397 01:04:15,520 --> 01:04:16,760 ‫זה יהיה דבר טוב.‬ 398 01:04:37,280 --> 01:04:40,400 ‫כמה חודשים אחרי שהפסקנו לעקוב אחר מוצ'ימה,‬ 399 01:04:42,360 --> 01:04:46,240 ‫נואה התקשר אליי ואמר שהוא מצא אותה...‬ 400 01:04:51,080 --> 01:04:53,720 ‫מוטלת בקו היער, מתה.‬ 401 01:05:13,600 --> 01:05:17,240 ‫האירוניה בכך שיכולתי‬ ‫לגעת בה רק אחרי שהיא מתה...‬ 402 01:05:20,240 --> 01:05:22,080 ‫הייתה איומה.‬ 403 01:05:23,800 --> 01:05:28,080 ‫זה היה אחד הרגעים הכי קשים‬ ‫שנאלצתי להתמודד איתם.‬ 404 01:05:30,840 --> 01:05:34,600 ‫לראות חתולה שלמדתי להכיר וכל כך אהבתי...‬ 405 01:05:37,000 --> 01:05:37,840 ‫מתה.‬ 406 01:05:44,280 --> 01:05:47,200 ‫לעולם לא אדע בוודאות מה קרה לה.‬ 407 01:05:48,600 --> 01:05:52,640 ‫אבל החיים של החיות האלה מאוד חדים וקצרים.‬ 408 01:05:54,360 --> 01:05:55,920 ‫והחיים שלה היו יוצאי דופן.‬ 409 01:05:56,800 --> 01:05:59,280 ‫היה לנו מזל להיות עדים לחלק מהם.‬ 410 01:06:08,320 --> 01:06:13,280 ‫אחרי מותה של מוצ'ימה,‬ ‫זה היה כאילו העולם שלנו התרוקן לחלוטין.‬ 411 01:06:15,800 --> 01:06:18,560 ‫לא היו עוד נמרים סביבנו.‬ 412 01:06:23,200 --> 01:06:26,880 ‫עד שגרג התקשר ואמר שהוא מצא את קוטג'ירה.‬ 413 01:06:42,880 --> 01:06:45,240 ‫היא הייתה בקצה של הטריטוריה של אימא שלה.‬ 414 01:06:51,400 --> 01:06:56,160 ‫הייתה התלהבות ברורה בקרב הצוות‬ ‫מכך שהיא חזרה.‬ 415 01:07:12,960 --> 01:07:16,440 ‫היא התיישבה על הענפים הגבוהים של עץ.‬ 416 01:07:28,360 --> 01:07:30,920 ‫ראיתי שיש כמה אימפלות באזור.‬ 417 01:07:35,320 --> 01:07:36,960 ‫ואיפשהו בראש שלי,‬ 418 01:07:36,960 --> 01:07:40,240 ‫היה לי חשד שאם האימפלה תגיע אל מתחת לעץ,‬ 419 01:07:40,240 --> 01:07:42,200 ‫היא עשויה לנסות לצוד.‬ 420 01:07:47,400 --> 01:07:50,920 ‫בסופו של דבר כמה מהאימפלות הזכרים‬ ‫עמדו מתחת לעץ.‬ 421 01:08:02,320 --> 01:08:04,960 ‫אלוהים, אתה פשוט רואה את הראש הזה מגיח.‬ 422 01:08:24,200 --> 01:08:26,120 ‫היא עשתה את זה. עשתה את זה בענק.‬ 423 01:08:38,680 --> 01:08:44,080 ‫הידיעה שהמורשת של מוצ'ימה מממשיכה‬ ‫נתנה לנו הרבה נחמה.‬ 424 01:08:46,760 --> 01:08:50,920 ‫זה הפך את סוף הסיפור להתחלה.‬ 425 01:08:57,480 --> 01:09:01,880 ‫פרק חדש בחייה של קוטג'ירה, בו היא מתפתחת‬ 426 01:09:03,480 --> 01:09:06,240 ‫לחתולה יוצאת דופן בזכות עצמה.‬ 427 01:10:12,760 --> 01:10:15,760 ‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬